מפגש י"ט(34) דצמבר 2011

האינטרנט לעזרת מתבגרים בודדים: הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג – עזי ברק ומירן בוניאל-נסים

המחקר הנוכחי בחן את הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג על ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. מתבגרים רבים מוצאים באינטרנט, בשל מאפייניו הייחודיים, סביבה חברתית נוחה ולא מאיימת לתקשורת עם אחרים. נוסף על כך, ספרות המחקר מראה כי לכתיבה עצמה ערך טיפולי. לפיכך, תקשורת טקסטואלית באינטרנט – כדוגמת כתיבה בבלוג – עשויה להקל רגשית ולסייע בהתמודדות עם קשיים חברתיים. כמו כן, מאפייני האישיות מופנמוּת ומוחצנוּת נמצאו קשורים למאפייני השימוש באינטרנט. כתיבה בבלוג מזמנת אפוא בחינה אמפירית לבירור מידת השפעתה על הכותב ועל מאפייניו האישיותיים.

עולמו הקר של המחשב, עולמו החם של הספר: תפיסת חומם של השניים על ידי בני נוער – אסיה שרון

תפיסת החום קשורה להיבטים אמוציונליים וגורמת למשיכה אל אובייקט הנתפס כחם ולרתיעה מאובייקט הנתפס כקר. רתיעה ממחשבים נחשבת לאחד מממדי חרדת מחשבים, והיא עלולה לפגוע בהתפתחות הפרט במהלך חייו המקצועיים והאישיים. במחקר הנוכחי נבחנו ההבדלים בין תפיסת החום של המחשב לבין תפיסת החום של הספר בקרב 213 בני נוער מארבעה בתי ספר תיכוניים. מחציתם נשאלו על הספר, ומחציתם על המחשב. כל נבדק בחר ארבע מתוך ארבעים מטפורות חמות ולא חמות שהוצעו לבחירתו בשאלון מטפורות אסוציאטיביות.

"ככה נעשיתי שודד ים....": קבוצה להידוק הקשר בדיאדה אם--ילד על פי עקרונות התרפיה בהבעה ויצירה – יהודית ריבקו ודורון פלדמן

שבר בתא משפחתי, כמו גירושין, משפיע על כל אחד מבני המשפחה באופנים שונים ובעצמות רגשיות שונות. המאמר סוקר ובוחן סדנה תרפויטית קצרת מועד, על פי עקרונותהתרפיה בהבעה ויצירה, שהתקיימה בקרב שבע דיאדות: אמהות חד-הוריות מיד לאחר גירושיהן וילדיהן, גילאי 4--8. הקשיים שהובילו את המשתתפות לקבוצה נבעו בעיקרם משבר פנים-דיאדי שחל כתוצאה מהגירושין. הקשיים התבטאו במיוחד בטשטוש גבולות בין צורכי האמהות לצורכי ילדיהן. הצורך בתמיכה ובהכוונה והרצון להידוק הקשר הדיאדי היוו בסיס לקיום הסדנה. את הסדנה הובילו שני מנחים, כותבי המאמר, בסיוע חמש מתנדבות מטעם ויצ"ו.

פניות לעזרה בנושא סמים ואלכוהול: תפיסות תלמידים ואנשי צוות חינוכי במגזר הערבי – יצחק גילת, רחל שגיא, חנה עזר וחוסני אלחטיב שחאדה

חיפוש עזרה מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות עם בעיית הסמים והאלכוהול בקרב מתבגרים, אך הידע המחקרי בנושא זה מצומצם ביותר. המחקר הנוכחי בחן עמדות של בני נוער ערבים כלפי חיפוש עזרה בנושא סמים ואלכוהול משתי נקודות מבט: זו של התלמידים עצמם וזו של הצוות החינוכי.[1] כמו כן, נבחנה הזיקה של העמדות אל מאפיינים אישיים של התלמידים ואל השתתפות בתכנית מניעה.

"הרחק מההמון הסוער": מבט אחר על הפרעות בכיתה – אליעזר יריב, אילה בן סימון ויפעת אביגדור

הפרעות בכיתה מעכבות למידה ומשבשות את ההוראה. כדי להבין את התופעה השכיחה הזו, שלרוב נחקרת בגישה פוזיטיביסטית ובאופן שמנציח את "אשמתם" של התלמידים, נערכו שני סבבים של מחקר שדה, שבחנו את כל הגורמים שמעורבים בהפרעות, גם כאלה שלא נהוג לחקור אותם (כגון המורים). בסבב הראשון נערכו תצפיות על 24 שיעורים שלימדו סטודנטים להוראה, ובסבב המחקר השני נערכו תצפיות על 32 שיעורים שלימדו מורים בשמונה בתי ספר רגילים. הממצאים מפריכים את הדימוי המקובל של התופעה: לא רק תלמידים מפריעים; המורים וכן גורמים נוספים, "חיצוניים", אחראים לרבע עד שליש מכלל השיבושים.

מקום האבחון הפסיכולוגי בזיהוי ליקויי למידה אצל ילדים: מאמר עמדה – ורדה שרוני

מאמר עמדה זה מתמקד בסוגיה אחת מני רבות העוסקות באבחון של לקויות למידה בארץ: מהותו של האבחון הפסיכו-קוגניטיבי. במסגרתו נסרקות עמדות חוקרים בנושא זה ובאה לידי ביטוי המחלוקת בשימוש בפער בין אינטליגנצייה והישגים כמדד ללקות למידה. כמו כן, מובעת עמדת הכותבת בסוגיה זו ומומלץ להגדיר ולהבנות מחדש את נושא השימוש בנוסחת הפער הזו ולקבוע נהלים חדשים לאבחון פסיכולוגי של ליקויי למידה.
 
מילות מפתח: ליקויי למידה, אבחון, אבחון פסיכו-קוגניטיבי, פער בין אינטליגנציה להישגים
שלב תוכן