מפגש (כ)36 דצמבר 2012 : ילדים ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית בישראל

ילדים ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית בישראל: סוגיות ואתגרים – ענת זעירא, שלהבת עטר-שוורץ ורמי בנבנישתי

מסגרות השמה חוץ-ביתית לילדים שאינם יכולים לגדול בחיק משפחתם הביולוגית הן חלק ממערך השירותים של מערכת הרווחה במדינות מפותחות. הסיבות לצורך בהשמה חוץ-ביתית מגוונות ונעות על רצף, הנע מחסכים סביבתיים שמונעים התפתחות מיטבית של הילדים, דרך הזנחה פיזית והזנחה רגשית ועד למצבי סיכון או סכנה, המאיימים על רווחתם של הילדים ואף על חייהם. מסגרת ההשמה המתאימה נקבעת בדרך כלל בהתאם לנסיבות ההוצאה מן הבית ולמצבם של הילדים. המסגרות המקובלות הן אומנה במשפחה או במשפחת קרובים, הוסטלים ופנימיות מסוגים שונים.
 

מספר הילדים בפנימיות ומאפייניהם: מגמות בשנים 2000--2010 – תמר צמח-מרום, חני הלבן-אילת ורחל סבו-לאל

 בין השנים 2000 ל-2010 אנו עדים לרפורמות שונות בתחום רווחת הילד בישראל, המעודדות הפניה של משאבים רבים יותר אל פיתוח מסגרות קהילתיות. זאת כדי ליצור מגוון חלופות הולמות בקהילה עבור ילדים. מדובר בילדים המוגדרים ילדים בסיכון, אך יכולים להישאר בחיק משפחתם, ובו-בזמן, המגמה היא לשמור די מקומות בסידורים חוץ-ביתיים לילדים שאינם יכולים להישאר בקהילה. אי-לכך, קיימת ציפייה לשינויים במספר הילדים בפנימיות השונות ובמאפייניהם.

גורמי רקע הקשורים ל-ADHD בקרב ילדי פנימיות והקשר בין ההפרעה לבין תפקודם ההתנהגותי, החברתי והרגשי – טלי שפלר-בסרמן ורמי בנבנישתי

 מחקר זה התמקד ב-ADHD (הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות) בקרב ילדים ובני נוער ששהו בפנימיות בפיקוח משרד הרווחה.המחקר בחן, מה הם גורמי הרקע הקשורים ל-ADHD, וכיצד הפרעה זו קשורה למצבם הרגשי ולהתנהגותם של הילדים בפנימייה.

תפקוד התנהגותי ורגשי של ילדים ובני נוער בפנימיות רווחה: תרומתם של מאפיינים אישיים, קרבנוּת לאלימות והערכת האקלים החברתי בפנימייה – שולמית פינצ'ובר ושלהבת עטר-שוורץ

 המחקר בחן את תפקודם ההתנהגותי והרגשי של 1,314 מתבגרים (גילאי 11--19) ששהו ב-32 פנימיות שיקומיות וטיפוליות באחריותו של משרד הרווחה. זאת באמצעות משתנים אישיים של החניך ומשפחתו (גיל, מגדר, השתייכות תרבותית ותדירות הקשר עם ההורים הביולוגיים) ומשתנים הקשורים בחוויית השהות בפנימייה (קרבנוּת לאלימות מצד חניכים אחרים בפנימייה והאקלים החברתי בפנימייה).איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים מובנים, אנונימיים, למילוי עצמי. מן הממצאים עלה כי בנות, חניכים צעירים יותר וחניכים בפנימיות במגזר היהודי דיווחו על קשיים רבים יותר מבנים, חניכים בוגרים וחניכים בפנימיות במגזר הערבי.

הקשר בין מודל שילוב חינוכי ובין נטיית הורים לילדים עם אוטיזם להוצאת הילדים מהבית – קורי שולמן ונעה בוסתן

 התהליך שהורים לילד עם אוטיזם ברמת תפקוד נמוכה(low-functioning autism -- LFA) עוברים בשקלם השמה חוץ-ביתית שלו, נחקר בעבר רטרוספקטיבית או במקביל לכניסה למסגרת חיים כזו. מעט מאוד ידוע על התהליך שמביא את ההורים האלה לחפש מסגרת חיים חוץ-ביתית לילדם, ואילו משתנים קשורים לתהליך ומשפיעים עליו. המחקר הנוכחי בחן את התהליך הזה מנקודת מבט של שביעות רצון ההורים מהמסגרת החינוכית שבה לומד ילדם. באופן ספציפי המחקר התמקד במודלים של שילוב שמסגרות החינוך מציעות לתלמידים הלומדים בהן, ובקשר ביניהן ובין הצפי של החלטת ההורים להוציא את הילד מהבית.

תחושת לחץ, תמיכת עמיתים ושחיקה בקרב צוותים בפנימיות לילדים ונוער בסיכון – אורלי דביר ושרה בן דוד

 המאמר מתמקד בפנימיות לילדים ולנוער בסיכון כסביבת עבודת רווית תחושות לחץ. סביבה זו עלולה לגרום לחברי צוות העובדים לתחושת שחיקה, תופעה המסכנת את שלומם ואת רווחתם. העבודה בפנימיות כרוכה במפגש בין-מקצועי יום יומי, ועל רקע זה נבחנו הקשרים בין תחושת לחץ ותמיכת עמיתים לבין שחיקת העובד. מאמר זה הוא חלק ממחקר רחב יותר. המחקר נערך בקרב 366 אנשי צוות העובדים בפנימיות לילדים ולנוער בסיכון, באמצעות שאלונים לבדיקת תחושת לחץ, תמיכת עמיתים ושחיקה. מממצאי המחקר עלה כי תחושת לחץ בסביבת העבודה קשורה באופן חיובי עם שחיקה בקרב העובדים.

הדילמה הבלתי פתורה של ההכשרה המקצועית הנדרשת למדריכי הפנימיות החינוכיות, השיקומיות והטיפוליות – עמנואל גרופר

 סוגיית רמת ההכשרה של מדריכים העובדים עם הילדים ובני הנוער בפנימיות בישראל היא סוגיה בלתי פתורה לאורך שנים רבות ומשותפת גם לפנימיות הטיפוליות בפיקוח משרד הרווחה וגם לפנימיות החינוכיות בפיקוח משרד החינוך.

חוויית המעבר לחיים עצמאיים של בוגרי פנימיות בישראל – יפית סולימני-אעידן

 מאמר זה עוסק בחוויית המעבר לחיים עצמאיים של בוגרי פנימיות בישראל מנקודת ראותם. המחקרים שבחנו את מצב הבוגרים בשנים שלאחר המעבר חידדו את ההבנה בדבר פגיעותם של צעירים אלו, אך עם זאת מעטים המחקרים שבחנו את חוויית המעבר של הבוגרים בסמוך ליציאתם מהפנימייה, על אף השפעתה הפוטנציאלית על התמודדותם ועל מצבם בהמשך חייהם העצמאיים. כשנה לאחר עזיבת הפנימייה, 236 בוגרים נשאלו, במסגרת מחקר אורך כמותני, כמה שאלות פתוחות על חוויותיהם החיוביות והשליליות במעבר מהפנימייה ועל מידת התמיכה שקיבלו בתקופת זו. ממצאי המחקר הראו כי עבור מרבית הצעירים המעבר לחיים עצמאיים טמן בחובו קושי, אולם גם חוויות חיוביות.

"אני אומרת לעצמי, איזה מזל שהגעתי לפנימייה הזאת": פנימייה טיפולית מנקודת מבטם של בוגריה – חן מייק

 עד לתחילת המאה התשע עשרה, מסגרות פנימייתיות לילדים שמו דגש על כינון של סדר ומשמעת, דרך יחסי שליטה מצד המבוגרים. עם התפתחות החשיבה הפסיכולוגית, התבהר כי אותן המסגרות הן בעלות פוטנציאל לשמש כפונקצייה טיפולית כשלעצמן. מאמר זה מבקש לבחון את תפיסת הפנימייה הטיפולית מנקודת מבטם של בוגריה, דרך שימוש בשיטת הריאיון הנרטיבי. לצורך המחקר נותחו סיפורי חיים של ארבעה בוגרים, ומתוכם עלו 75 היגדים הנוגעים לפנימייה.

הישגים בתחום ההשכלה של ילדים ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית ובטיפול רשויות הרווחה בקהילה - רמי בנבנישתי ועדנה שמעוני

 ממצאי מחקרים רבים שנעשו בעולם מצביעים על כך שהמצב וההישגים של בוגרי המערכת של רווחת הילד, ובמיוחד של בוגרי מערכת ההשמה החוץ-ביתית, הם בעייתיים ביותר. ממצאים מדאיגיםבמיוחד נמצאו בבחינת ההישגים בהשכלה של בוגרי השמה חוץ-ביתית. שיעור גבוה  ביותר מהם נשר ממערכת החינוך, ומעטים יחסית השתלבו במערכת ההשכלה הגבוהה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את המצב בתחום ההשכלה של צעירים בישראל שהיו בטיפול מערכת הרווחה, הן בקהילה והן במסגרות של השמה חוץ-ביתית, וכן של חניכים בפנימיות חינוכיות.

שלב תוכן