מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית כב גיליון 40 (דצמבר 2015)

"רק על עצמי לספר ידעתי": מיומנה של חוקרת סכסוכים בחדר המוגן – שפרה שגיא

המאמר מתאר סדרה של מחקרים, שנערכו לאורך 30 שנה, על רקע הסכסוך האלים שעמו מתמודדת החברה בישראל. המחקרים מעוגנים במשנה הסלוטוגנית (Antonovsky, 1987) ומתייחסים למשאבי ההתמודדות ולמידת החוסן של פרטים ושל קבוצות אוכלוסייה שונות בחברה הישראלית. מעבר לכך, נדונה במאמר השאלה של תחושת קוהרנטיות קולקטיבית לאומית והשלכותיה האפשריות כלפי המשך הסכסוך האלים שבו אנו חיים.
מילות מפתח: סלוטוגניות, תחושת קוהרנטיות אישית ולאומית, חקר סכסוכים
 

הפרטיות כמנגנון חברתי לשמירה על חוסר עקיבות בין זהויות – סמדר בן אשר ורן וולף

בעוד בעבר נבחנה סוגיית הפרטיות בעיקר מן ההיבטים המשפטי והפילוסופי, המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המנגנונים החברתיים שמגדירים את גבולות הפרטיות באמצעות תאוריית הייצוגים החברתיים (social representations). ייצוגים חברתיים מתייחסים בו-זמנית לפעולת הפרט ולפעולת הקבוצה, ומכאן שהשתייכות בו-זמנית לכמה קבוצות חברתיות משמעותה קיומם המשותף של ייצוגים חברתיים נבדלים, שלעתים גם סותרים אלה את אלה. כל זמן שהייצוגים אינם מעומתים באי-ההלימה ובאי-העקיבות שלהם – לא פעם הודות לפרטיות -- הם יכולים להתקיים בו-זמנית.

גלישה אל מעמקי קהילת פרו-אנה באינטרנט: ניתוח תוכן של בלוגים – מירן בוניאל-נסים ומיכל דולב-כהן

קהילת פרו-אנורקסיה ("פרו-אנה") נוצרת באינטרנט בין משתתפות הזקוקות לעידוד ותמיכה בתהליכי דיאטה והרזיה. המשתתפות הן נערות בגילי העשרה הסובלות מדימוי גוף שלילי, אשר חשות בדידות וניכור חברתי כלפי מצבן וכלפי תפיסתן את אידאל היופי. בקהילות פרו-אנה האנורקסיה מועלית על נס: תמונות, שירים ומכתבים מופנים ל"אנה", עוסקים בהאדרת הרזון ובדרכים לדבקות במטרה המיוחלת של ירידה במשקל. קהילות אלו מהוות קבוצת השתייכות לנערות המבקשות אחר מידע אשר עוסק בדיאטה, שיטות להפחתה במשקל ומרחב לשיתוף בתחום הרגשי ובתחום החברתי, מבלי שישפטו את מחשבותיהן ורצונותיהן.

גוף תהודה: מודעותם של מטפלים במוזיקה לגופם במהלך השעה הטיפולית ובעת הנגינה – יעל שר-שלום מוכיח, נחמה יהודה ודורית אמיר

לנושא המודעות לגוף משמעות רבה הן בחשיבה הטיפולית בתחומי בריאות הנפש והן בתחום הביצוע המקצועי של מוזיקה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את מודעותם של מטפלים במוזיקה לגופם במפגש הטיפולי בכלל ובעת הנגינה בטיפול בפרט. במחקר השתתפו שישה מטפלים במוזיקה, בוגרי תכניות הכשרה שונות בארץ. בראיונות חצי מובנים נשאלו המרואיינים על מודעותם לגופם בטיפול ועל משמעותה של מודעות זו עבורם וכן על הקשרים שהם מוצאים בין ההיסטוריה המוזיקלית-גופנית האישית שלהם לבין נוכחותם הגופנית בעת הנגינה בטיפול. הראיונות תומללו ונותחו על פי השיטה הפנומנולוגית-פרשנית (Smith & Osborn, 2003).

משאבים פסיכולוגיים והאשמת הקרבן בתקיפה מינית – מיכל עינב

האשמת הקרבן במקרים של תקיפה מינית גובה מחירים אישיים וחברתיים כבדים. ממצאים מחקריים מעידים כי בניסיון להגן על משאביהם הנפשיים, אנשים מאשימים קרבנות חפים מפשע. מטרת המחקר הייתה לבחון אם צמצום משאבים נפשיים יגביר את הנטייה להאשמה, ואילו תגבור המשאבים -- יפחיתה. שני ניסויים בחנו השערה זו. בניסוי א, תופעל משאב תמיכה חברתית; זאת באמצעות מטלת דמיון מודרך, שבמסגרתה נבדקים העלו זיכרונות על אינטראקצייה חברתית שלילית, ניטרלית או חיובית. לאחר מכן, הנבדקים צפו בסצנת התקיפה המינית מהסרט "הנאשמים" והתבקשו לדרג את מידת אשמת הקרבן.

סקירות ספרים

  • חינוך – מהות ורוח. עורכים: ישעיהו תדמור ועמיר פריימן -- דובי ברק
  • העם על הספה: הפוליטיקה של הטראומה בישראל. מאת: קרן פרידמן-פלג -- מולי להד
  • From evidence to outcomes in child welfare: An international reader. Editors: Aron Shlonsky and Rami Benbenishty  --  מלכה מרגלית 
  • התשמע קולי? מחקרים חדשניים בתרפיה במוסיקה. עורכות: דורית אמיר וכוכבית אלפנט --רחל לב-ויזל
     
שלב תוכן