מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית כרך כב גיליון 39 (יוני 2014)

לקויות למידה – מודל נוירו-התפתחותי: לאחר 15 שנים - מלכה מרגלית

בשנים האחרונות התעורר צורך בסקירה עדכנית שתציג אינטגרציה של המחקר הגנטיוהנוירו-ביולוגי עם מחקר פסיכולוגי-התפתחותי וחינוכי בלקויות למידה. מאז התפרסם המאמר "לקות למידה – מודל נוירו-התפתחותי" (מרגלית וטור-כספא, 1998) חלו התפתחויות במחקר, במדיניות החינוכית ובמציאות הביתספרית בישראל ובעולם. המאמר מציג בקיצור את השינויים בהמשגה ובהגדרות ומדגיש את התיקוף של המודל הנוירו-התפתחותי, בהתבסס על תוצאות עדכניות במחקר. הסקירה תתמקד בחקר התפקודים הניהוליים מחד גיסא ובוויסות העצמי מאידך גיסא כתחומי לקויות אופייניים לתלמידים עם לקויות הלמידה.

אינטראקציות בין הורים לילדיהם בעת קריאת ספר לילדי גן עם ADHD וללא ADHD: הערכת מאפייני התנהגות ושיח - דורית ארם והדר חזן

המאמר עוסק בתיווך הורים בעת קריאת ספרים לילדיהם, תוך השוואה בין מאפייני קריאת הספר לילדי גן עם להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) וללא לקות זו. ניתוח התיווך התמקד בבחינת ההתנהגות ואופי השיח של ההורה עם הילד ומידת מעורבות הילד בשיח והתנהגותו. במחקר השתתפו 64 ילדי גן והוריהם. מחצית מהילדים אובחנו במרפאת קשב כילדים עםADHD . אופי התיווך של ההורה הוערך באמצעות סרט וידאו שתיעד את ההורה מקריא לילדו ספר בבית בשעות אחר הצהריים. האינטראקציות תועתקו ונותחו. השוואת האינטראקציות הראתה הבדלים בסגנון האינטראקצייה בין הקבוצות.

קריאה וכתיבה לשם מה? תפיסות האוריינות של ילדים עם ליקויי למידה - חנה אבני-שיין

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תפיסותיהם של תלמידים ישראלים עם ליקויי למידה הלומדים בכיתות א--ז, בדבר משמעותם של קריאה וכתיבה. מחקרים קודמים שעסקו בתחום הקריאה והכתיבה דנו רבות בתהליכי רכישה: כך חקרו שר ושליו את תפקידי החשיפה האורתוגרפית (Share & Shalev, 2004), הוצעו פתרונות מעשיים לעידוד שטף קריאה, נחקרו אסטרטגיות קריאה (Tankersly, 2003) ונבחנה חשיפה להרגלי קריאה. מחקרים מעטים יותר בחנו את נקודות המבט של הילדים ואת השקפותיהם על תפקידי הקריאה והכתיבה.

שיח אמהות: מאפיינים יחידניים ומערכתיים (משפחתיים וחינוכיים) בפורום של אמהות למתבגרים עם ליקויי למידה והפרעות התנהגות - שרית שדה

מטרות המחקר הנוכחי היו לבחון את המשתנים היחידניים (מאמץ, תקווה וקוהרנטיות) והמערכתיים (משפחתיים וחינוכיים), של מתבגרים עם ליקויי למידה והפרעות התנהגות,[1] כפי שתוארו בשיח אמהות בפורום וירטואלי, ואת תרומתם להסברשני סוגי הסתגלות של המתבגרים – ההסתגלות החברתית (באמצעות ממד תחושת בדידות) וההסתגלות הלימודית (באמצעות ממד ציונים).

יצירתיות בפתרון בעיות לא שגרתיות במתמטיקה והשפעתה על רמת מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים לקויי למידה בחטיבות הביניים במגזר הערבי - סאאיד בשארה

במחקר זה נבדקו יכולתם היצירתית של תלמידים לקויי למידה בחטיבות ביניים במגזר הערבי להתמודד עם פתרון בעיות לא שגרתיות במתמטיקה בתחום הסדרות המספריות, המילוליות והצורניות, והשפעתה של יצירתיות זו על המוטיבציה שלהם ללמידה.

מאפיינים רגשיים-התנהגותיים, חברתיים ומוטיבציוניים בקרב נערות בסיכון עם לקויות למידה - גילה אמיתי ותומס גומפל

המחקר הנוכחי התמקד בהבנת לקויות למידה כגורם סיכון לא ספציפי לבעיות רגשיות-התנהגותיות ולקשיים קוגניטיביים ומוטיבציוניים בקרב נערות בסיכון. הוא בחן את היכולת של לקויות למידה לנבא תאוריות נפש (Teories of Mind) כמדד להבנה חברתית, להבנה של בעיות רגשיות-התנהגותיות מופנמות ומוחצנות ולהבנת חרדה מצבית וחרדה תכונתית.

האם תפקודים ניהוליים של סטודנטים הלומדים בהשכלה הגבוהה דורשים כתיבה ידנית? - נעמי וינטראוב, עדי עובדיה-ישראלי, חגית וולפסון-שובל ורותי טראוב-בר אילן

על אף השימוש ההולך וגובר במחשב כאמצעי כתיבה חלופי, הכתיבה הידנית (handwriting) היא עדיין כלי הכרחי לביצוע פעילויות אקדמיות, כמו מבחנים וסיכומי שיעור. אף שלאחוז לא מבוטל מהסטודנטים בהשכלה הגבוהה יש קשיים בכתיבה (להלן דיסגרפיה), המחקר בנושא זה דל, ובפרט בהתייחס לתפקודים הניהוליים הנדרשים לכתיבה ידנית. המחקר הנוכחי כלל 182 סטודנטים; מתוכם 144 אובחנו עם דיסגרפיה, והם נחלקו לשלוש תת-קבוצות: סטודנטים עם דיסגרפיה בלבד, סטודנטים עם דיסגרפיה והפרעת קשב וסטודנטים עם דיסגרפיה וקושי שפתי.

אסטרטגיות למידה והישגים אקדמיים: השוואה בין סטודנטים עם הפרעת קשב לבין סטודנטים ללא הפרעת קשב - מירב חן וגילי אשכנזי

מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים גוברים הקולות הקוראים להנגשה של מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בעלות צרכים לימודיים מיוחדים. מספרם של הסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז הלומדים בהשכלה הגבוהה עולה. נוסף על הקושי הלימודי, סטודנטים אלו מפגינים קושי ניכר בהתנהגויות התומכות בתהליכי הלמידה (התמדה, התמקדות, ארגון עצמי וניהול זמן).

לקויות למידה בקרב בוגרים – יישום מודל הבריאות העולמי (ICF) כמפתח להבנה של צורכי הפרט: מאמר עמדה - כנרת שרפי ושרה רוזנבלום

מאמר עמדה זה מציג בקצרה את מודל ארגון הבריאות העולמי כמפתח להבנה של צורכי האדם הבוגר עם לקות הלמידה. המודל מתייחס למצבו הבריאותי של הפרט, לגורמים תלויי הקשר אישיים וסביבתיים ולקשר של אלה עם מאפייני הפעילות וההשתתפות במגוון תחומי החיים. כותבות המאמר סבורות כי שימוש במודל להבנת מאפייני התפקוד היום-יומי יוכל לסייע בפיתוח מענה לצורכיהם המגוונים של אנשים בוגרים המתמודדים עם לקויות למידה. במאמר מוצגות הגדרות שונות של לקויות למידה ומתוארת הקו-מורבידיות של לקות הלמידה עם מצבי בריאות נלווים.

שלב תוכן