מפגש 18 (דצמבר 2003)

סקירת ספרים

  • על גבולות תרבותיים וביניהם: עולים צעירים בישראל בעריכת רבקה איזיקוביץ ד"ר נורית לוי
  • להיות מתבגר עולה: הקשר בין הגירה, פשיעה ועבריינות – המקרה הישראלי מאת מנחם אמיר ומנחם הורוביץ – ד"ר שלום שמאי
  • פסיכותרפיה – טיפול קצר מועד: מדריך מעשי מאת ג'ין פקריק – אלי חן

תפיסת הזהות של בני נוער יוצאי אתיופיה בישראל – ד"ר ארנון אדלשטיין

המרחק התרבותי בין חברת מהגרים לבין החברה הקולטת נותן את אותותיו בתפיסת הזהות של בני המהגרים. דוגמה לכך היא קליטתם של יוצאי אתיופיה בישראל. בהקשר זה יכולות להיווצר ארבע אפשרויות של זהות: "אתיופי" – "רק שם"; "ישראלי" – "רק כאן"; "ישראלי ואתיופי" – "גם כאן וגם שם"; ו"לא ישראלי ולא אתיופי" – "לא כאן ולא שם".

בית הספר "ביאליק" – לב חם בלב העיר – ד"ר יהודה בר-שלום וד"ר רויטל היימן

מדינות מערביות רבות קולטות לתוכן מהגרים שרובם משנים את מקום מגוריהם על רקע מצוקות כלכליות בארצות מוצאם. מדינת ישראל קלטה בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, מהגרים זרים ככוח עבודה זול. פועלים אלה, לאחר תום אישורי ההעסקה, נשארים לעיתים קרובות בארץ הקולטת כמהגרים בלתי חוקיים, מקימים משפחה ומולידים ילדים. מוסדות החינוך המשרתים ילדים אלה סובלים ממצוקות שונות שהינם תולדה של הסדרים ביורוקרטיים, סביבת מגורים מוזנחת ופערים לשוניים ותרבותיים.

גמגום כפי שמשתקף בציורי דמות עצמי של מבוגרים – איילה צור, אילה שבת ופרופ' רחל לב-ויזל

מבחן ציור דמות אנוש (DAP – Draw-A-Person), שפותח על ידי מקובר (Machover, 1949), מתייחס לציור כאל השלכה, ומאפשר אבחון של דחפים, חרדות, קונפליקטים ותפיסה עצמית. מבחן זה נחשב לכלי יעיל לזיהוי בעיות גופניות ופסיכולוגיות.

עובדי קידום נוער בישראל 2003 – הפרופיל האישי והמקצועי של העובדים ביחידות לקידום נוער שבפיקוח משרד החינוך – חיים להב וד"ר אילן שמש

מאמר זה מציג את ההתפתחות שחלה בפרופיל האישי והמקצועי של העובד לקידום נוער משנות השמונים ועד היום. המאמר משווה ממצאים מחקריים של שני סקרים שערך תחום קידום נוער במשרד החינוך: הראשון, בשנת 1982, באמצעות המכון לקידום נוער (בר-אלי, 1985); והשני, בשנת 2002, באמצעות חברת "מחקר וייעוץ" (כהן, טרם פורסם).

שלב תוכן