מפגש 22 (דצמבר 2005)

הפרטה מבוקרת: המקרה של המעונות לאדם המפגר – עינת דולב

תהליכי ההפרטה החלקית של שירותי הרווחה במדינת ישראל הולכים ומתרחבים בשני העשורים האחרונים הן מבחינת כמות המשאבים המוקצים והן מבחינת מספר הגופים העוסקים בתחום. מרבית התקציבים המיועדים לשירותי רווחה אישיים לילדים, למפגרים ולזקנים (ללא חוק סיעוד) מוקצים למימון שירותי מעונות חוץ-ביתיים. קיומם של מעונות ממשלתיים לצד מעונות פרטיים וציבוריים באגף לטיפול באדם המפגר מאפשר לערוך השוואה ולהצביע על היתרונות והחסרונות של ההפרטה החלקית. להשוואה זו יש חשיבות יתרה בשל המגמה הכללית של הרחבת ההפרטה של שירותי הממשלה, ובכלל זה הרחבת ההפרטה בתחומי הרווחה השונים בכלל ובתחום המעונות לאדם המפגר בפרט.

תהליכי הכללה (inclusion) של בני נוער בסיכון במסגרת תוכנית ליזמוּת חברתית-עסקית בחברה למתנ"סים – מיכל קרומר-נבו, עדי ברק ומאיר טייכמן

מאמר זה בוחן את האופן שבו נעשתה הכללה של בני נוער בסיכון במסגרת תוכנית לפיתוח יזמוּת חברתית-עסקית במתנ"סים. ייחודה של התוכנית הוא במאמץ לשלב בני נוער במצבי סיכון בפעילות פנאי מובנית במסגרת אוניוורסלית שאינה מתויגת. במחקר רואיינו בני נוער שהשתתפו בתוכנית, הצוות המדריך של התוכנית, מנהלות המתנ"סים שבהם פעלה התוכנית וכן אנשי מפתח מהנהלת החברה למתנ"סים. הממצאים מציגים את תהליך איתורם וגיוסם של בני הנוער, את כניסתם אל המתנ"ס, משברים שפרצו בעקבות קליטתם, את יחסיהם עם המדריכים ואת המפגש עם בני נוער אחרים.

מאסר, חינוך ודימוי עצמי – השפעת לימודים במרכזי חינוך בבתי הסוהר על דימוים העצמי של האסירים – מירב אופנהיים ואורי תימור

חוקרים במדעי ההתנהגות מסכימים באופן כללי שבית הסוהר אינו משקם אסירים, ואפילו מחזק נטיות עברייניות. עם זאת, קיימות עדויות לכך שתוכניות אינטנסיביות מסוימות המופעלות בבית הסוהר עשויות להפחית נטייה לעבריינות ולקדם שיקום אסירים. מחקר זה עוסק בשתי תוכניות כאלה, הפועלות במסגרת מרכזי חינוך בבתי הכלא בארץ – תוכנית ללימוד קריאה וכתיבה, המיועדת בעיקר לאסירים אנאלפביתים ולאסירים עולים חדשים או ערבים שאינם יודעים קרוא וכתוב בעברית, ותוכנית העשרה חינוכית לאסירים בעלי השכלה יסודית ומעלה.

תהליך "פתיחת הסוד" בקבוצה טיפולית לילדים שנחשפו לאלימות בין הוריהם - שרון אדיר ורני דודאי

מחקרים שעסקו בהשפעת אלימות בין בני זוג על ילדיהם מצביעים על כך שילדים אלה סובלים מלחץ פוסט-טראומטי ומבעיות חברתיות, קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. הם חיים עם סוד, פחד, בדידות ואשמה, וחווים חוסר יציבות וחוסר ביטחון במסגרת המשפחתית שלהם.

הקשר בין מבנה המשפחה ודפוסיה לבין ההסתגלות הפסיכולוגית להגירה לישראל - גילה מרקוביצקי והדס דורון

מחקר זה בדק את הקשר בין מבנה המשפחה (זוג הורים – עם ובלי דור הסבים; חד-הורי – עם ובלי דור הסבים) ודפוסי המשפחה (חלוקת התפקידים, נטל קבלת ההחלטות ואיכות הנישואים) לבין ההסתגלות הפסיכולוגית של העולים. ההסתגלות הפסיכולוגית נבחנה במחקר זה בממדים של רווחה אישית, שביעות רצון ורגשות. המדגם כלל 236 עולים חדשים – 112 מחבר העמים ו-124 מאתיופיה – שהגיעו לארץ בעשור האחרון (בין השנים 1990–2001) ואשר התגוררו בזמן המחקר בצפון הארץ. הנבדקים נדגמו מתוך רשימות העולים הקיימות במרכזי התרבות השכונתיים.

להיות ראשונות: היבטים של זרוּת והדרה בקרב נשים דרוזיות שפנו להשכלה גבוהה - נעמי וינר לוי

בעוד ההיבטים החיוביים של רכישת השכלה מוזכרים תדיר בספרות ובמחקרים, קיימת התעלמות בספרות הרלוונטית מהאובדנים הבלתי-נמנעים המלווים תמורות ופריצות דרך בחייהן של נשים. מחקר נרטיבי זה בוחן את סיפורי חייהן של נשים דרוזיות שהיו הראשונות ביישוביהן – או בין הראשונות – שפנו ללמוד באוניברסיטות, ומתמקד בתהליך השיבה שלהן לביתן והשתלבותן בתרבות המקור לאחר סיום הלימודים. הלימודים באוניברסיטה ובטכניון נכרכו בפריצת גבולות מגדריים ותרבותיים, והציבו את המרואיינות במיקום אחר, שונה מזה של משפחתן ושל חברות ילדותן.

סקירת ספרים

  •   נורית לוי - Creative Licenseed. by M. Spagnuolo-Lobb & N. Amendt-Lyon
  • הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות בעריכת צביה זליגמן וזהבה סולומון – תמר כהן  
  • ניהול פרויקטים לדיאלוג קהילתי בעריכת חגי אגמון-שניר, עדנה אנגל וּויקטור שבאר –  חזי אהרוני 

 

שלב תוכן