מפגש 24 (דצמבר 2006)

השפעת ההקשר הפוליטי על מאפייני השיח בסדנאות מפגש בין יהודים וערבים בישראל: שיחות אוסלו ואינתיפאדת אל-אקצא – שפרה שגיא, שושנה שטיינברג וחנסאא דיאב

מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת ההקשר הפוליטי על מאפייני השיח במפגשים בין יהודים וערבים בישראל. במחקר נותחו סדנאות מפגש שנערכו במהלך שתי תקופות אשר אופיינו בהקשר פוליטי-חברתי שונה של הקונפליקט הישראלי-פלשתינאי: הסדנה הראשונה התקיימה בתקופת הדיונים לאחר חתימת הסכמי אוסלו (1996/7); הסדנה השנייה נערכה בעת תקופת אינתיפאדת אל-אקצא (2001/2). שתי הסדנאות נערכו במסגרת קורס באוניברסיטה, אחת לשבוע, לאורך שנה אקדמית מלאה. באחת מהן השתתפו שמונה סטודנטים יהודים ושמונה סטודנטים ערבים אזרחי ישראל, ובאחרת – תשעה סטודנטים יהודים ושמונה ערבים. הדיונים במפגשים הוקלטו ותומללו במלואם.

הטראומה במפגש הגבולות שבין הפרטי, המשפחתי והלאומי – אמיתי המנחם

המאמר דן בטראומה וגבול ובגבולותיה הפרוצים של הטראומה. בתחילה יוצגו שני פרקים תאורטיים: האחד עוסק בהיבטים שונים של תופעת הגבול על בסיס הגישה המערכתית והראייה הפסיכואנליטית, והשני דן בטראומה כתופעה חוצת גבולות, שבה כאב פרטי, משפחתי ולאומי-חברתי נמהלים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

סוגיות מרכזיות באבחון פסיכולוגי של לקויי למידה – דבורה שני וברוך נבו

מאמר זה עוסק בהצגת הסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס אבחון מקיף של הפרעת לקות הלמידה –   ההגדרהשל ההפרעה, הגורמים להפרעה, סוגים של לקויות למידה, מטרת אבחון לקות למידה ותכולת האבחון.בין החוקרים קיימות כיום מחלוקות רבות כמעט בכל היבט הנוגע להפרעת לקות הלמידה. מחלוקות אלה יוצרות אי-סדר רב בתחום והופכות אותו לעתים פרוץ לכל דיכפין. המאמר סוקר כל אחד מתחומי המחלוקת, מפרט את הגישות השונות ואת הנחות היסוד שלהם, מביא ממצאים מחקריים התומכים בהם ומדגיש את החיבור האפשרי ביניהם.

השפעת השתל הקוכלארי על זהותם האישית של מתבגרים חירשים – מרים לוינגר

השתל הקוכלארי הפך בשני העשורים האחרונים לשיטת טיפול שכיחה וזמינה בהתמודדות עם ליקוי בשמיעה. השתל מושתל רק באותם מקרים שבהם רמת הירידה בשמיעה הופכת את השימוש במכשיר שמיעה לבלתי יעיל. מחקרים רבים הוכיחו כי השתל מסייע לילדים החירשים לשמוע טוב יותר ולפתח שפה ברמה קרובה יותר לנורמה. ממצאים אלו מחזקים את ההנחה כי ילדים מושתלים דומים יותר לילדים שומעים, ומכאן ייתכן שגם תהליכי התפתחותם האישית דומים.

תפקידיו של המורה בכיתה הטרוגנית על פי גישתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין – אורנה שץ-אופנהיימר

מאמר זה מתאר את תפקידיו של המורה המלמד בכיתה הטרוגנית. ההיבטים הדידקטיים והחינוכיים בעבודת המורה וקשייו המקצועיים בהוראה בכיתה הטרוגנית נדונים מנקודת מבט של התאוריה של קרל פרנקנשטיין. במאמר סקירה קצרה על התפתחות ה"כיתה ההטרוגנית" מן ההיבט ההיסטורי-חינוכי ועל המושגים השונים המלווים את העיסוק בנושא זה. תפקידיו של המורה המלמד בכיתה הטרוגנית הם לזהות את קשיי הלמידה הנובעים מדפוסי חשיבה שונים אצל הלומדים, לעצב דרכי הוראה כדיאלוג מתמשך ולסייע ללומדים לפתח חשיבה מופשטת מורכבת ואחראית, כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם.

אוריינטציה מוסרית של יועצים חינוכיים – ממד האידאליזם וממד הרלטיביזם – רבקה לזובסקי

ההתמודדות עם דילמות אתיות בעבודתם של יועצים חינוכיים סבוכה ומורכבת וכרוכה בלבטים משמעותיים בנוגע לקבלת ההחלטה הנכונה. בתהליך זה יועצים חינוכיים יכולים להיעזר במקורות מידע והדרכה מגוונים, אך עם זאת עליהם לעסוק באורח מתמיד בהבהרת ערכיהם האישיים והאוריינטציה המוסרית שלהם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות ולאפיין את האוריינטציה המוסרית של יועצים חינוכיים. במחקר השתתפו 195 יועצים מכל הארץ. בדיקת האוריינטציה המוסרית נעשתה באמצעות שאלון עמדות אתיות ( Ethics Position (Questionnaire של פורסיית (Forsyth, 1980, 1993).

יחסי אובייקט ודפוסי התקשרות אצל מכורים לחומרים פסיכואקטיביים: השלכות על התמדה ונשירה מטיפול – תמי קידר ומאיר טייכמן

מטרת המחקר הנוכחי לבדוק מהם הגורמים התורמים להישארותם של מתמכרים הפונים או המופנים לטיפול במסגרת הטיפולית. המחקר מתמקד במשתנים שמשקפים את אופי יחסי האובייקט של הפרט, את תפקוד ה"אני" ואת דפוסי ההתקשרות שלו. גורמים רבים תורמים להתפתחותה של ההתמכרות – גורמים גנטיים, חברתיים ותרבותיים, התנהגותיים ואישיותיים. הנחת המחקר היא, כי בין המכורים יש קבוצה שמקור התמכרותה בליקוי ביחסי האובייקט, וכי יכולתם של מכורים בעלי ליקוי חמור ביחסי אובייקט להסתגל למערכת הטיפולית תימצא נמוכה בהשוואה לאותם מכורים שהתמכרותם אינה ביטוי לכשל בולט ביחסי אובייקט.

עיסוק בדיאטה בקרב נערות – הקשרים להיבטים רגשיים והתנהגותיים – ענת כורם וחנה אולמן

נתונים מחקריים רבים מצביעים על כך כי מספר רב של נערות בגיל ההתבגרות עוסקות בדיאטה. המחקר הנוכחי בדק האם קיים קשר סטטיסטי בין עיסוק בדיאטה בקרב נערות לבין דימוי עצמי והתנהגות אסרטיבית. במחקר השתתפו 107 נערות, בנות ארבע עשרה עד חמש עשרה, אשר מילאו שאלון בן שלושה חלקים. חלקו הראשון של השאלון נועד לאתר את הבנות העוסקות בדיאטה, ושני החלקים האחרים בדקו משתנים של דימוי עצמי והתנהגות אסרטיבית.

שלב תוכן