מפגש 29 (יוני 2009): עבודה חינוכית-טיפולית עם בני נוער בסיכון ובמצוקה

סקירת ספרים

  • מסיכון לסיכוי: התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה. עורכים: מאיר חובב, חיים מהל ומרים גולן – אמיתי המנחם
  • קרבנות: אכיפת החוק, מין וחברה. עורכים: פרופ' ישראל קים, ד"ר יעקב בר-זוהר וד"ר לוי עדן – אורי תימור 
  • תרמילאים וסמים: תיעוד, מחקר, טיפול ומניעה. עורכת: חגית בוני-נח – מאיר טייכמן

פתח דבר: להביט אחורה בתקווה - נורית לוי

25 שנות עשייה נמרצת של המסלול לטיפול וקידום נוער במכללת בית ברל הן ללא ספק נקודת ציון הראויה להתייחסות חגיגית. חוברת זו של מפגש מוקדשת כולה למסלול ומתמקדת בהיבטים השונים של תחום העיסוק שלקראתו הוא מכשיר. החוברת מצטרפת בכך ליום העיון שנערך ב-26 בנובמבר 2008 – שגם הדים ממנו תמצאו בחוברת – ושני אלה מזמנים מבט פנורמי ומעמיק כאחד על היקף העשייה, ההתלבטויות וההישגים, על תת-קבוצות של אוכלוסיות במצוקה, על מחקר בתחום הטיפול בנוער וקידומו ועל שיטות התערבות ייחודיות ועדכניות שמתפתחות בשדה.  

פרו-אנה: נערות "עלומות" בסייברספייס – מירן בוניאל-נסים ועזי ברק

 הפרעות אכילה הן תופעה מוכרת וחוצת גבולות, המופיעה לרוב אצל מתבגרות ומקושרת אליהן. התמודדות עם הפרעות אכילה מלווה בחוויה של בדידות. המרחב החברתי הנוצר באמצעות האינטרנט המאופיין באנונימיות המתאפשרת בו, מאפשר לאותן מתבגרות הסובלות מהפרעות אכילה לחבור יחד לקהילה מקבלת ולא ביקורתית, שבה הן יכולות לחשוף בביטחון את חוויותיהן ורגשותיהן. הכינוי הנפוץ לאותן קהילות וירטואליות של נשים עם הפרעות אכילה מסוג אנורקסיה שעדיין אינן מעוניינות לקבל טיפול, הוא "פרו-אנה". קהילות אלו מתארות עצמן כמעין כת הסוגדת להרעבה עצמית.

האינטרנט כמשאב לעבודה עם נוער בסיכון: עמדות של נוער בסיכון ונוער נורמטיבי כלפי השימוש באינטרנט – אורית מנור-מולדון ושלמה רומי

 מטרת המחקר הנוכחי הייתה לסקור שימוש באינטרנט של בני נוער בכלל ושל נוער בסיכון בפרט, לבחון את ההבדלים במידת תפיסת המסוגלות העצמית שלהם ואת ההבדלים בעמדותיהם כלפי השימוש באינטרנט לצרכים שונים, כגון: ייעוץ, קשרים חברתיים והרחבת תחומי עניין. המדגם כלל 101 נבדקים שנחלקו לשתי קבוצות מחקר; קבוצת המחקר העיקרית הייתה נוער בסיכון המצוי בקשר טיפולי, ליווי או מעקב ביחידות לקידום נוער או בקשר עם ניידות "ילדי הלילה". קבוצת ההשוואה הייתה של נוער נורמטיבי וכללה בני נוער הלומדים בבתי ספר תיכוניים באזור המרכז.

למידה חברתית בזיקה לאלימות בקרב נוער בדווי – איתי הס, תמר הורוביץ ושונית רייטר

 המאמר מבוסס על מחקר שנערך בקרב 595 תלמידים, הלומדים בארבעה בתי ספר במגזר הבדווי בנגב. למחקר היו שלוש מטרות עיקריות: לזהות דפוסי אלימות קיימים בקרב התלמידים, לבחון זיקה בין דפוסי האלימות לבין גורמים הקשורים ללמידה חברתית, כמו חשיפה לאלימות, וכן לבחון זיקה בין דפוסי אלימות לבין תחושות חוסר ביטחון ודאגות של התלמידים. ממצאי המחקר חושפים כי השתתפות הנוער הבדווי באירועי אלימות מילוליים ופיזיים קשורה בעיקר לחשיפה לאירועי אלימות במשפחה ובבית הספר. לא נמצאה זיקה בין דפוסי האלימות של הנוער הבדווי לתחושות חוסר הביטחון והדאגות השונות.

"לא רואים בעיניים": בני נוער העוסקים בסחר בסמים בקהילה – ימית אלפסי, מיכל קרומר-נבו ושפרה שגיא

 מאמר זה מציג את ממצאיו של מחקר אתנוגרפי בקרב קבוצת נערים שעסקו בסחר בסמים בעיר דרומית. המאמר מציג את היחסים ההדדיים בין הנערים לבין קהילתם בעזרת ביטוי שהיה נפוץ בשפתם של הנערים: "לא רואים בעיניים". הנערים השתמשו בביטוי כדי לתאר את עצמם כמי שמתעלמים מנורמות ומפרים אותן ביודעין ובגלוי, וכמי שאינם פוחדים מן הסנקציות המוטלות על מי שסוטה מן ההתנהגות המקובלת.

"זה כמו בית" – בני נוער נושרים מספרים על בית ספר "מפנה" – עדנה קפל גרין ויוליה מירסקי

 תופעת הנשירה מבית ספר הולכת ומתרחבת בעשור האחרון, ומערכות החינוך והטיפול בארץ ובעולם מנסות לתת מענה לתופעה זו בבניית תכניות ומסגרות חינוכיות וטיפוליות שונות.

"לא נוטשים" – מודל דינמי להכשרת מורים לעבודה עם תלמידים בסיכון והדרה חברתית במסגרת בית הספר – מיכל ראזר

 המפגש עם אוכלוסיות בהדרה חברתית ובסיכון חושף את הפוגשים – אזרחים, הורים, מדריכים, מורים, מטפלים ומנהלים – לקשת של חוויות, רגשות ודימויים קשים מנשוא. כאשר מדובר בילדים ונוער, עצמת הרגשות ועמקם עולים, ובד בבד עמם -- הדחף להתנתק, לנטוש או להגיב באלימות.

מי מפחד מאתיקה מקצועית? - העובדים החינוכיים-טיפוליים או המתנגדים לפרופסונליציה שלהם - עמנואל גרופר  

 מאמר זה עוסק בסוגיית האתיקה המקצועית לעובדים חינוכיים-טיפוליים מארבעה היבטים עיקריים. הראשון מתייחס לקוד האתי כמרכיב בתהליך ההתפתחות הפרופסיונלי של עיסוק כלשהו החותר לעלות במדרג "הרצף הפרופסיונלי". היבט שני עוסק בתהליך החיבור והגיבוש של קוד אתי. מהם העקרונות האוניברסליים ומהם המרכיבים הפרטיקולריים לכל קוד אתי. היבט שלישי הוא הפן הבין-לאומי. כמה גופים בין-לאומיים מאגדים בתוכם עובדים חינוכיים-טיפוליים. מוצג ניתוח של הדרך השונה שבה מתמודד כל אחד מארגונים אלה עם נושא הקוד האתי. לבסוף, נבחנת שאלת ההטמעה של הקוד האתי והפיכתו לידע יישומי לעובדים החינוכיים-טיפוליים בעבודתם בשדה.

העובד לקידום נוער - פרופסיונל אקדמי בעל אחריות חברתית - דרורה כפיר

בישראל חל בשנים האחרונות שיפור במצבם של צעירים ובני נוער בסיכון ובמצוקה ובשירותים הניתנים להם. שיפור זה איננו פוטר את החברה מחובתה לקדם את הצעירים שעדיין שרויים במצוקה; מצד שני, קיומו של ציבור צעירים כזה כשלעצמו, איננו מצדיק הצגת תמונה מעוותת ומוגזמת של מנת להשיג תמיכה בקידומו.
 
עובד חינוכי-סוציאלי מקצועי שזכה להכשרה אקדמית ראויה, ידע גם למצוא ולנתח נכונה את הנתונים השונים וגם להיות מחויב לזכותו של כל צעיר לקבל עזרה מקצועית בשעת מצוקה וסיכון.
 
שלב תוכן