אסטרטגיות התערבות מוטות תרבות: זיהוי והמשגה – ח'אולה זועבי וריקי סויה

 
נקודת המוצא של מאמר זה היא ההבנה שבחירה של אסטרטגיות התערבות מועילות בעבודה סוציאלית תלויה בהקשר התרבותי, והיא מובנית חברתית ותרבותית. מאמר זה בא לזהות ולהמשיג אסטרטגיות התערבות מוטות תרבות שעובדים סוציאליים ערבים מיישמים בעבודתם עם פונים ערבים במחלקות לשירותים חברתיים. זיהוי אסטרטגיות ההתערבות נעשה באמצעות ראיונות מובנים למחצה עם 15 עובדים סוציאליים ערבים, העוסקים בתחומים שונים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות בישראל. המרואיינים נבחרו בדגימה מכוונת, כדי להבטיח ייצוג הולם לאזור הגאוגרפי, לדת העובד הסוציאלי ולמגדרו. תהליך ההמשגה של האסטרטגיות נעשה באופן שיטתי. בסך הכול זוהו בתהליך 12 אסטרטגיות התערבות המותאמות לתרבות הערבית. האסטרטגיות האלו, הנגזרות מההקשר של התרבות הערבית, מאופיינות כבעלות נטייה קולקטיבית-מסורתית. נטייה זו מבוססת על ערכים ונורמות מסורתיים והולכת בעקבות מאפייניה וגבולותיה של החברה הערבית שבה צמחה. בחירת העובד הסוציאלי באסטרטגיות האלה מתבצעת מתוך אמונתו, שזו היא שיטה נוספת המאפשרת לשמור על טובת הפונה ועל הסתגלותו לחברה. לסיכום, באמתחתו של העובד הסוציאלי הערבי יש שני סוגים של אסטרטגיות התערבות: אחת מסתמכת על תאוריות ומודלים שלמד בהכשרתו המקצועית ונובעת מתוכם, והשנייה מתבססת על התרבות שבה הוא צמח וחי ונובעת ממנה. לעתים אסטרטגיות אלו משלימות אחת את השנייה, ולעתים מתקיימים ביניהן סתירות וניגודים.
 
מילות מפתח: תרבות, אסטרטגיות, התערבות, ערבים, טיפול