אפשר 24 (12/2013): התמקצעות העובדים עם ילדים ונוער במצבי סיכון במסגרות חוץ-ביתיות ובקהילה

תאריך: 
30/04/2014
תקציר: 

דבר העורכת 

מי הם הצוותים העובדים עם ילדים ונוער במצבי סיכון? [1] מהי הכשרתם? איזה מקצוע רכשו כדי לחנך ילדים אלו ולטפל בהם? האם הם מחויבים לעבור הכשרה כלשהי לפני כניסתם לתפקיד? מי מדריך אותם בעבודתם היום-יומית? כיצד הם מפתחים מיומנויות ייחודיות לעבודה עם ילדים ונוער במצבי סיכון? איך הם מתמודדים עם שחיקה, נשירה ותחלופה של צוותים רב-מקצועיים, ומהם עוגני התמיכה שלהם?
אלו מקצת מהשאלות הרבות שעלו במסגרת דיונים שנערכו לאורך השנים בפורומים בהקשרים רחבים ובוועדות, כגון דוח לנגרמן (1988) וועדת העשור (קשתי, גרופר ושלסקי, 2008). על סוגיית ההתמקצעות נכתבו גם מאמרים לא מעטים, העוסקים בצורך בהכשרה ייחודית, קוד אתי, רישוי והסמכה וכן במדיניות והיבטים כלכליים (למשל המנחם וכפיר 1994; גרופר, 2007, 2012);[2] כך גם על סוגיות העוסקות בתחלופה, שחיקה, הגדרת תפקידים ועוד. אף שחלה התקדמות-מה במהלך השנים (כמו התכניות לתארים ראשון ושני לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל ותכניות השתלמות  ואוריינטציה, כגון אלו המוצגות בגיליון זה), הפתרונות שנמצאו הם חלקיים ונקודתיים ואינם מספקים את התשובות לסוגיה מורכבת זו, שעד כה אין לה מענה ממוּסד ומערכתי. המעטפת המקצועית הנדרשת להכשרת עובדים ממשיכה להעסיק אנשי מקצוע מהממסד ומהמגזר השלישי המטפלים בילדים ובבני נוער במצבי סיכון, בעבודתם היום-יומית,  ומדירה שינה מעיניהם.
הצורך להעלות נושא זה על סדר היום עלה מהשטח, לאחר שיחות שנערכו עם אנשי מקצוע במסגרות שונות. מצד אחד הם דיברו על מודלים ויוזמות מקומיות שפותחו לצורך השתלמויות והדרכה של הצוותים, אך מצד שני כולם הדגישו את החוסר של יד מכוונת ומרכזת, שתאפשר גיבוש תורה וידע מקצועי והתמקצעות, באמצעות קביעת אמות מידה אחידות להכשרתם והסמכתם של צוותים אלו. מערכת "אפשר" הרימה את הכפפה והחליטה להקדיש את הגיליון הנוכחי לעובדים עצמם, ובכך לאפשר במה ראויה ומכובדת ליוזמות ולעבודה המושקעת הקיימות בשדה.  
 
גיליון זה מוקדש לזכרו של זכריה גמליאל ז"ל שהיה מהוגי המדרשה לעובדים חינוכיים-סוציאליים, ממקימיה וממוריה. את תרומתו הייחודית בהעמדת דור שלם של תלמידים, שלמדו ממנו והמשיכו בדרכו, היטיב לבטא ד"ר חזי אהרוני, בדברים שנשא לזכרו ביום השנה לפטירתו:  
זכריה מורנו וידידנו [...] הפך להיות המורה הרוחני שלנו. בצוואתו [...] להתגייס לעזור לזולת ולמעוטי היכולת, הוא לימד אותנו על תכניה, מעלותיה ומטרותיה של העבודה החינוכית-סוציאלית [...] אני בטוח שזכריה נמצא כאן קרוב, עומד מנגד, שומע ורואה אותנו וגאה בהישגינו ובהמשך השליחות שלנו המשותפת למען ילדים, נוער ומבוגרים בסיכון ובהדרה. רוחו נותנת לנו עצות ומשרה עלינו אמונה ותקווה. היא נותנת לכולנו, בני משפחה אהובים וידידים, את הכוח להמשיך בדרכו ולהצליח.
 
המאמר הפותח של הגיליון מחזיר אותנו כמה עשורים אחורה, לאווירה ולהלך הרוח ששררו בפנימייה דאז, וממחיש באמצעות חוויותיו של הכותב בעברו כרכז חינוכי את הגישה ההומניסטית. גישה זו מאופיינת ביחס טוב ומיטיב בין מטפל למטופלו, הנובע מאהבה, והיא אפיינה את מורשתו של זכריה גמליאל ז"ל.
מאמר נוסף פורש בפנינו מבט בין-לאומי על סוגיית התמקצעות העובדים החינוכיים-סוציאליים. מחבר המאמר, החוקר את הנושא וכותב עליו במשך שנים רבות, נוסך אופטימיות, בהזכירו את ההתעוררות הקיימת לאחרונה בקידומו.
תקצר היריעה מלפרט את כל המאמרים שבגיליון. עיון בהם פותח לנו צוהר להיכרות עם יוזמות מקומיות שפותחו, הן כיד מכוונת של הארגון שבו הן מתקיימות והן כיוזמה אישית של איש מקצוע. ההצגה של מגוון התכניות מדגישה את החסר הקיים בהתמקצעות מוסדרת ומאורגנת ואת הדאגה הרבה של הנושאים בעול להיטיב את עבודתם של הצוותים לטובת הילדים שבטיפולם.
מאמרים אחדים מציגים תכניות הכשרה,לדוגמה: תהליך מתמשך ופיתוח מגוון ערוצים להשקעת משאבים בעובדים החינוכיים בכפר נוער, אשר אחד מתוצריהם המרשימים הוא הישארותם במערכת לאורך שנים רבות; קורס ייחודי למדריכים וחונכים מהמגזר החרדי, כמו גם; הצעות לפיתוח מודל להתמקצעותם של מנהלי התנדבות אשר מפעילים מתנדבים העובדים עם נוער במצבי סיכון.     
העבודה השוטפת עם ילדים ונוער הנמצאים במצבי מצוקה רגשית, התנהגותית ואישיותית מצריכה חשיפה לתכניות התערבות אשר נותנות מענה לסוגיות, כמו ריסון פיזי של חניכים והתנהלות צוות בעת משבר. כמו כן היא מצריכה חשיפה לסדנאות העוסקות במיניות ומטפלות בקשיים אשר מתעוררים בקרב צוותים בשל הפער הקיים בין תפיסותיהם לבין ההוויה המינית של בני הנוער שבטיפולם.
חיי פנימייה מורכבים מאין-ספור התרחשויות ואירועים, שבהם מעורבים מעגלי התקשרויות בין כל הדמויות הנמצאות במרחב אינטנסיבי זה. תשומת לב רבה מוענקת למערכת היחסים הסמויה, הגלויה וההשלכתית שנוצרת במפגש הנחיה בין הצוות החינוכי-טיפולי, החסר בדרך כלל השכלה פורמלית, לבין איש המקצוע המנחה אותו בעבודתו. מה קורה בהעברת משמרת של צוות עם סיום שעות עבודתו, מעבר להיותה פעילות שגרתית פורמלית? והאם נוצר מרחב מספיק להכיל קונפליקטים של אנשי צוות העומדים לנוכח אירועים קשים ואקוטיים של חניכים? האם יד מקצועית מסייעת להם לעבד את הצורך המידי שלהם להיות עוגן הצלה עבור החניכים שבטיפולם? אלו הן דוגמאות לרבדים מעמיקים המוצאים ביטוים במערכי הנחיה וליווי של הצוותים ובראיית כל המפגשים הנוצרים כסיטואציות בעלות משמעות טיפולית. 
אנשי מקצוע העובדים עם ילדים ונוער במצבי סיכון מתמודדים עם תופעות כמו "עייפות החמלה", טראומה משנית ושחיקה. כדי לחזק את משאביהם וחוסנם האישי ולצמצם השפעת תופעות אלו, פותחו תכניות הדרכה שונות. לצורך עיבוד תכנים רגשיים בדינמיקה קבוצתית, תכניות אלו משלבות כלים, כמו שימוש באמנויות ובספרות, העוקפות את המילים ומקלות על המשתתפים לבטא ולעבד את רגשותיהם, ולהתחלק עם עמיתים בתובנות ובדרכי התמודדות.
התייחסותה של מערכת החינוך לילדים ונוער במצבי סיכון לא נפקדה גם היא מגיליון זה ומוצגת בשני מאמרים: האחד מתייחס לחוסר בהכשרה ייחודית לקצין הביקור הסדיר, אשר אמון על מניעת הידרדרות תלמידים למצבים קיצוניים; האחר מציע התבוננות על ילדים ונוער במצבי סיכון כעל תלמידים עם צרכים מיוחדים, כדי לעגן ולהבנות במסגרת מערכת החינוך מענה עבורם ועבור הצוותים העובדים עמם. בהקשר זה, ולנוכח אירועי אלימות פיזית ורגשית כלפי ילדים במערכות החינוך, מוצע במאמר אחר לקיים קורס לעזרה ראשונה רגשית לאלו העומדים בחזית המפגש עם ילדים אלו.
המדור "זרקור על" מפנה מבט אל מרכזי ההגנה לילדים ונוער נפגעי תקיפה מינית, שפרישׂתם בארץ הולכת ונשלמת. הפעלת המרכזים על ידי עמותת "אפשר", בשיתוף כל הגורמים המפורטים במאמר, מהווה נדבך נוסף ומשמעותי במעורבותה של העמותה במתן שירותים לאוכלוסייה זו.
 
אנו מקווים כי עבודת השדה המרשימה המוצגת בגיליון זה תשמש ללמידת עמיתים ותהווה גורם מניע ומקדם לדיון ציבורו וגיבוש מדיניות בנוגע למעמדם והתמקצעותם של העוסקים במלאכה; זאת כדי להעניק לכל אלפי הילדים ובני הנוער במצבי סיכון את שירותי הטיפול והחינוך המיטיבים והמקצועיים ביותר.
 
ולסיום, תודות וברכות שלוחות לחברים חדשים שהצטרפו למערכת: מירב בדיחי ממשרד הרווחה, ארנה טאוס מהמפעל להכשרת ילדי ישראל, אלי כהן מכפר הנוער "כנות" וגבי קונפינו מפנימיית בית אפל.
 
מקורות
גרופר, ע' (2007). הכישורים המקצועיים של עובדים חינוכיים-סוציאליים הנדרשים לשם הכרה מקצועית -- מסגרת מושגית. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ(36), 133–144. 
גרופר, ע' (2012). הדילמה הבלתי פתורה של ההכשרה המקצועית הנדרשת למדריכי הפנימיות החינוכיות, השיקומיות והטיפוליות. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 25, 115–137.  
המנחם, א' וכפיר, ד' (1994). ההכשרה והעיסוק בקידום נוער במצוקה: הכשרה אקדמית לקראת פרופסיה. חברה ורווחה – רבעון לעבודה סוציאלית, טו, 99--112.
לנגרמן, א' (1988). דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת מצב הילדים בפנימיות שבאחריות משרד העבודה והרווחה.ירושלים: משרד העבודה והרווחה.
קשתי, י', גרופר, ע' ושלסקי, ש' (2008). החינוך הפנימייתי לקראת העשור הבא: דין וחשבון של הוועדה לתכנון ופיתוח החינוך הפנימייתי לעשור הבא – "ועדת העשור". תל אביב: משרד החינוך.
 
בברכת קריאה מהנה,
מרים גילת, עורכת ראשית mgilat@efshar.org.il

 


[1] אין מדובר בעובדים סוציאליים, פסיכולוגים או מנהלי פנימייה, שהם בעלי הסמכה מוגדרת, אלא במדריכים ואמות בית, שאליהם הילדים ובני הנוער חשופים למשך הזמן הארוך ביותר.
[2] במאמריו של גרופר מצויה רשימה ארוכה של מקורות לעיון נוסף בנושא.

 לצפייה בגיליון המלא (24) לחץ כאן

 

תוכן העניינים

דבר העורכת – מרים גילת 

מבט הומניסטי על העובד החינוכי-הסוציאליד"ר ארנון לויתן
  • מבט בין-לאומי
התמקצעות של כוח אדם הפועל עם ילדים ובני נוער במצבי סיכון מנקודת מבט בין-לאומית –  ד"ר עמנואל גרופר  
  • תכניות הכשרה  
חוות הנוער הציוני – ארגון חינוכי לומד – פיני כהן דני חיים, וישי זיו; ראיינה מירב בדיחי
 הכשרת צוותי מועדוניות בנים מהציבור החרדי –  ענבל טבעון
 הכשרת צוות חינוכי בפנימייה בראשית דרכוזהבה קציר
 התמקצעות של מנהלי מתנדבים למען ילדים ונוער במצבי סיכון – רונית בר, מירב לוי ולאה אדלר
  • התמקצעות בנושאים ייחודיים   
 התערבות טיפולית במשבר ("הט"מ") למוגנות חניכים – רחל לוין-איגר ולינדה אביטן   
 מין מוגן גופנית ונפשית:  עבודה עם צוותיםנורית גלזר חודיק, מור ארם ומיכל בן זקו  
 תרומת הידע להרחבת המעטפת המקצועית – מיכל של ועדי גרין-סדובניק
  • הנחיית צוותים: דילמות וסוגיות שוטפות
 הנחיית צוותים חינוכיים בפנימייהמעיין בורשטיין
  כאב, חרדה וחוסר אונים – פתרונות מבחוץ או מפגש מבפנים – ניסים סמדז'ה, הלל וייס ורועי מצר  
 "העברת משמרת" –  יצירת המרחב בעבודת הצוות בסביבה טיפוליתירון גנאור  
 ההתמודדות עם פוגעים מינית – סדנאות חשיפה לצוותיםנעמה ינון 
  • אמנויות, ביבליותרפיה ודינמיקה קבוצתית 
 אומנויות ודינמיקה קבוצתית לפיתוח חוסן של אנשי מקצוע רקפת בן דורי-גלבוע 
 ספרות במרכז חייה של פנימייה – ענבל אביבי-בן-זאב
 קורס הנחיית קבוצות למטפלים בפנימיות – רונית זלצר ורותי גינוסר
  • הכשרת צוותים במערכת החינוך
 קליטת קציני ביקור הסדיר (קב"סים), הכשרתם והתמקצעותם – לירז יעקובי-זילברבר וגליה הראל    
 תפיסת ילדים בסיכון כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך– ד"ר לימור קורש 
  • זרקור על:
מרכזי הגנה – שוש תורג'מן
  • דעה אישית
 הקניית מיומנויות "עזרה ראשונה רגשית" לנמצאים בחזית המפגש החינוכי –  פרופ' דניאלה קרמר-מור
טור אחרון


[1] גיליון זה מוקדש לזכרו של זכריה גמליאל ז"ל, ממקימי המדרשה להכשרת עובדים חינוכיים-סוציאליים