האם תפקודים ניהוליים של סטודנטים הלומדים בהשכלה הגבוהה דורשים כתיבה ידנית? - נעמי וינטראוב, עדי עובדיה-ישראלי, חגית וולפסון-שובל ורותי טראוב-בר אילן

על אף השימוש ההולך וגובר במחשב כאמצעי כתיבה חלופי, הכתיבה הידנית (handwriting) היא עדיין כלי הכרחי לביצוע פעילויות אקדמיות, כמו מבחנים וסיכומי שיעור. אף שלאחוז לא מבוטל מהסטודנטים בהשכלה הגבוהה יש קשיים בכתיבה (להלן דיסגרפיה), המחקר בנושא זה דל, ובפרט בהתייחס לתפקודים הניהוליים הנדרשים לכתיבה ידנית. המחקר הנוכחי כלל 182 סטודנטים; מתוכם 144 אובחנו עם דיסגרפיה, והם נחלקו לשלוש תת-קבוצות: סטודנטים עם דיסגרפיה בלבד, סטודנטים עם דיסגרפיה והפרעת קשב וסטודנטים עם דיסגרפיה וקושי שפתי. שאר הסטודנטים (הקבוצה הרביעית) היו ללא ליקויי למידה. הסטודנטים נדגמו במדגם נוחות מאוניברסיטה אחת וממספר מכללות בישראל. לנבדקים הועברו אבחון להערכת תפקודי כתיבה (תכל"ס)ושאלונים להערכת התפקודים הניהוליים שלהם. ממצאי המחקר הראו שברוב התפקודים הניהוליים לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצת הסטודנטים עם דיסגרפיה ללא ליקויים נלווים לבין הסטודנטים ללא ליקויי הלמידה, אולם התפקודים הניהוליים של שתי הקבוצות היו טובים יותר באופן מובהק מאלו של הסטודנטים עם דיסגרפיה וליקויים נלווים. ממצאי המחקר הם בהלימה עם מחקרים המצביעים על כך שהאוכלוסייה עם דיסגרפיה היא הטרוגנית; בחלק מאוכלוסייה זו, הקשיים בכתיבה ידנית הם כנראה בעיקר על רקע הפרעת קשב וקשיים בשפה ובתפקודים ניהוליים. ברם קשיים בכתיבה ידנית יכולים להיות גם על רקע של מיומנויות לוקות אחרות, כגון תפיסה וארגון גרפו-מוטוריים מרחביים או מיומנויות סנסו-מוטוריות. ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שבאבחון של סטודנטים עם קשיים בכתיבה, חשוב לאתר את הקשיים העומדים בבסיס הקושי, במטרה לקבוע התאמות בדרכי ההבחנות והתערבות הולמת.

מילות מפתח: דיסגרפיה, סטודנטים בהשכלה הגבוהה, תפקודים ניהוליים, זיכרון עבודה