הדיווח התקשורתי בנושא כת השטן והרוק הכבד בישראל -- רויטל סלע-שיוביץ וגבי קאבאליון

מאמר זה דן בדיווח התקשורתי בעיתונות בשנות התשעים בנושא כת השטן והרוק הכבד. בניתוח התוכן נכללוכ-60 כתבות מהעיתונות הישראלית בין השנים 2004--1989.

ניתוח הכתבות מראה כי התקשורת אינה משאירה מקום בדיווחיה לפרשנות חלופית לגבי הקשר בין כת השטן לרוק הכבד. הדיווח התקשורתי יצר בדרך כלל הקבלה בין שני הנושאים, והתייחס אליהם כאל שני חלקים של מכלול אחד. נוסף על כך השתמשה התקשורת הכתובה בהקשר זה בטכניקות שונות ומגוּונות, כגון: כותרות סנסציוניות, תמונות זוועה ותיאורי זוועה, שימוש בסממנים פורנוגרפיים, הפצת נתונים סטטיסטיים מנופחים ועוד. טכניקות אלה של סיקור תקשורתי נועדו לעורר את סקרנות הקוראים וליצור תחושה של מסתוריות ושל איום בכל הקשור לסכנות הטמונות בכת השטן וברוק הכבד.
 
אולם למרות הדיווח התקשורתי ופעילותם של "יזמים מוסריים" נוספים, כשל הניסיון לייצר פניקה מוסרית רחבת-היקף ולהביא לידי מעורבות שלטונית, שכן לא חל שינוי בשיח הציבורי או במדיניות החקיקה והאכיפה. ייתכן שניתן להסביר את העובדה שלא נוצרה פניקה מוסרית בהיקף רחב באמצעות המודל האובייקטיביסטי -- אין דאגה בהיקף רחב בציבור מאחר שאין התנהגות סוטה בהיקף מדאיג. מצד אחר, מתוך הסתכלות קונסטרוקציוניסטית, ניתן לטעון כי פעילותם של "היזמים המוסריים" לא הצליחה מאחר שהיא הייתה סימבולית, ספורדית, לא מאורגנת ולא שיטתית, ומשום שהיא לא זכתה בתמיכה משמעותית של אנשי המקצוע.
 
מילות מפתח: כת השטן, רוק כבד, דיווח תקשורתי, פניקה מוסרית.