ההורים כבסיס בטוח למתבגר בתהליך ה"יציאה מהארון" בראי תאוריית ההתקשרות - אלינער פרדס, שירלי קובלסקי ואילה כץ

מרבית המחקר על נוער להט"בי (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) התמקד עד כה בתהליכים שעוברים המתבגרים בתהליך גילוי הנטייה המינית, בגורמי פגיעות וסיכון לדיכאון ובקשיי הסתגלות אחרים, ועסק פחות בהשפעת התהליך על ההורים ועל היחסים במשפחה. סקירת הספרות המוצגת במאמר הנוכחי מצביעה על חשיבות התמיכה ההורית במיתון ההשלכות השליליות של חשיפת נוער להט"בי לתיוג שלילי, דיכוי או אפליה, ועל התפקיד של ביטחון בהתקשרות -- אישיותי (dispositional) ונסיבתי (contextual) -- כמקור חוסן, הן למתבגרים והן להורים. עיון בספרות דרך "עדשת" תאוריית ההתקשרות מעלה בפנינו את המחיר של חיים בסוד ושל דינמיקה היכולה להוביל לקרעים בהתקשרות. גיבשנו מודל קונצפטואלי למיפוי משאבים פנימיים וחיצוניים, המבוסס על אינטגרציה בין המחקר העדכני בתאוריית ההתקשרות והמחקר על הומוסקסואליות. לפי מודל זה, משתנים מתווכים הכוללים ויסות רגשי, אמפתיה ומסוגלות הורית, עשויים לתרום להפחתת הדחק ההורי ולהגביר את סיכויי המשפחה להיות בסיס בטוח (secure base) לבני המשפחה. הורים יכולים לגייס מודל זה בהתמודדותם עם לחצים המתעוררים בתהליך גילוי הנטייה המינית של ילדם. דנו במאמר בכיוונים למחקר עתידי, וחיברנו המלצות מעשיות לתכניות תמיכה וטיפול.

מילות מפתח: תאוריית ההתקשרות, התקשרות בטוחה, מערכת מתן טיפול, קרעים בהתקשרות