הערכת מידת השליטה של מתבגרים בהשמה חוץ-ביתית במיומנויות חיים וצורכיהם לקראת עזיבתם את המסגרת – רמי בנבנישתי וענת זעירא

המחקר הנוכחי עוסק במתבגרים הנמצאים על סף סיום שהותם במסגרות חוץ-ביתיות. הוא בוחן עד כמה הצעירים המסיימים את שהותם במסגרת החוץ-ביתית הם בעלי כישורים הנדרשים להתמודדות עם חיים עצמאיים לאחר היציאה, עד כמה ניתן לצפות שמשפחתם תסייע להם בעת המעבר לעצמאות ומה הם צורכיהם לקראת עזיבת מסגרת ההשמה. המחקר משווה בין צעירים הנמצאים במסגרות החוץ-ביתיות השונות: בכפרי נוער, בפנימיות הרווחה ובמשפחות אומנה. אוכלוסיית המחקר היא כל הצעירים בכיתות יא--יב העומדים בפני סיום שהות בפנימיות הרווחה, בכפרי הנוער ובמשפחות אומנה. המדגם כלל 178 צעירים באומנה, 291 בפנימיות של משרד הרווחה ו-1257 בכפרי הנוער. איסוף הנתונים התבסס על שאלונים שמולאו על ידי העובדים הסוציאלים או המדריכים של הצעירים.

נמצא, שלצעירים בכפרי נוער יש תמיכה רבה יותר מההורים לעומת המסגרות האחרות, ואילו הלחץ השלילי מצד ההורים הוא רב יותר אצל צעירים בפנימיות הרווחה. העובדים הסוציאלים זיהו מחסור במיומנויות או העריכו את המצב באופן מדאיג במספר תחומים, ובהם השכלה ויכולת להשלים שירות צבאי משמעותי. העובדים זיהו צרכים אצל רבים מהצעירים ובכל התחומים, במיוחד בתחומי הלימודים והעבודה. ככלל, המדריכים זיהו אצל הצעירים בכפרי הנוער צרכים פחותים מאשר העובדים הסוציאלים אצל הצעירים באומנה ובפנימיות.
הדיון מעלה את הצורך להגביר את פעולות ההכנה של הצעירים בעת השהות במסגרת ההשמה ולפתח שירותים שיסייעו להם בעת המעבר לחיים בקהילה. כמו כן ממליצים המחברים לקיים תהליכי הערכה ותכנון התערבות אינדיווידואליים של הצעירים לפני עזיבתם את המסגרת.
 
מילות מפתח: מסיימי השמה, כפרי נוער, פנימיות, אומנה, מיומנויות חיים, צרכים