הקשר בין תחושת קוהרנטיות לבין פתולוגיה הקשורה באכילה ודימוי גוף בקרב מתבגרות בישראל: זיהוי קבוצות בסיכון - יעל לצר, זוהר ספיבק ואורנה צישינסקי

פתולוגיה הקשורה באכילה מייצגת טווח מחשבות והתנהגויות, מדימוי גוף שלילי עד לאנורקסייה ובולימיה נרבוזה. האטיולוגיה היא רב סיבתית וכוללת גורמים חברתיים, תרבותיים ומשפחתיים ואף גורמים אישיותיים, כמו דימוי גוף שלילי.

תחושת קוהרנטיות גבוהה נמצאה משאב להתמודדות עם מצבי לחץ וגורם מגן מפני הפרעות אכילה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין תחושת קוהרנטיות לבין דימוי גוף ופתולוגיה הקשורה באכילה ולזהות קבוצות בסיכון בקרב מתבגרות בישראל.
במסגרת המחקר, 248 נערות בנות 12--19 מילאו שאלונים לדיווח עצמי: שאלון דמוגרפי, שאלוני הפרעות אכילה (EAT-26, EDI), שאלון תחושת קוהרנטיות (SOC) ושאלון דימוי גוף (BSQ).
 
מניתוח הממצאים עלה קשר שלילי מובהק בין פתולוגיה הקשורה באכילה ודימוי גוף לבין תחושת קוהרנטיות. 22% מהנבדקות זוהו כנמצאות בקבוצת סיכון לפיתוח הפרעות אכילה, כבעלות תחושת קוהרנטיות נמוכה ודימוי גוף שלילי. לא נמצא הבדל מובהק בין משתני המחקר בקבוצות הגיל השונות.
תחושת קוהרנטיות נמצאה מנבא משמעותי להפרעות אכילה. מוצע כי התערבות למניעת הפרעות אכילה תתמקד בחיזוק תחושה זו.
 
מילות מפתח: הפרעות אכילה, מתבגרים, תחושת קוהרנטיות, דימוי גוף, מתבגרות בישראל