"הרחק מההמון הסוער": מבט אחר על הפרעות בכיתה – אליעזר יריב, אילה בן סימון ויפעת אביגדור

הפרעות בכיתה מעכבות למידה ומשבשות את ההוראה. כדי להבין את התופעה השכיחה הזו, שלרוב נחקרת בגישה פוזיטיביסטית ובאופן שמנציח את "אשמתם" של התלמידים, נערכו שני סבבים של מחקר שדה, שבחנו את כל הגורמים שמעורבים בהפרעות, גם כאלה שלא נהוג לחקור אותם (כגון המורים). בסבב הראשון נערכו תצפיות על 24 שיעורים שלימדו סטודנטים להוראה, ובסבב המחקר השני נערכו תצפיות על 32 שיעורים שלימדו מורים בשמונה בתי ספר רגילים. הממצאים מפריכים את הדימוי המקובל של התופעה: לא רק תלמידים מפריעים; המורים וכן גורמים נוספים, "חיצוניים", אחראים לרבע עד שליש מכלל השיבושים. מרבית ההפרעות אינן חמורות, ואירועים אלימים בכיתה נדירים. מרבית ההפרעות אינן תוצר של התנגדות תלמידים, אלא פרי של ההתרחשות תקינה בכיתה, מעין "רעש תפקודי". ישנן הפרעות (כינינו אותן "הכרזות") המצביעות על תפקוד חיובי, והן נובעות מביטוי לגיטימי של צרכים. מרבית ההפרעות עוברות ללא תגובה של המורים. בדיון, אנו מציעים לזנוח מונחים מתייגים, כגון "בעיות משמעת", ולאמץ הגדרות ניטרליות (כגון "הפרעה"), שתאפשרנה לפתח גישות חדשות למחקר ולהכשרת המורים בהתמודדות עם הרעשים הרבים בכיתה.
 מילות מפתח: הפרעה, בית ספר, מורה, שיעור, תצפית