השפעת השתל הקוכלארי על זהותם האישית של מתבגרים חירשים – מרים לוינגר

השתל הקוכלארי הפך בשני העשורים האחרונים לשיטת טיפול שכיחה וזמינה בהתמודדות עם ליקוי בשמיעה. השתל מושתל רק באותם מקרים שבהם רמת הירידה בשמיעה הופכת את השימוש במכשיר שמיעה לבלתי יעיל. מחקרים רבים הוכיחו כי השתל מסייע לילדים החירשים לשמוע טוב יותר ולפתח שפה ברמה קרובה יותר לנורמה. ממצאים אלו מחזקים את ההנחה כי ילדים מושתלים דומים יותר לילדים שומעים, ומכאן ייתכן שגם תהליכי התפתחותם האישית דומים.

מאמר זה יתמקד בבני נוער, בנים להורים שומעים, אשר עברו את ניתוח השתל הקוכלארי בילדותם ויבחן את השלכות השתל  על תהליך בניית זהותם האישית הבוגרת. ניתוח התהליך האישי יתייחס להיבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים, תוך שימוש בתאוריות התפתחות שונות.
המאמר יעסוק אך ורק במתבגרים חירשים ולא בכבדי שמיעה ויתייחס לבנים ובנות כאחד, אף על פי שייכתב רק בלשון זכר.
 
מילות מפתח:  שתל קוכלארי, זהות אישית, חירש, מתבגרים.