"התמכרות לאינטרנט": פתולוגיה, מיתוס ופניקה מוסרית – יעקב הכט

בחברההמודרנית תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם, ובמצוקותהקשורות לאינטרנט בכלל זה. אולם ייחוס הגורםהישירלמצוקה לטכנולוגיות האינטרנט, אין לו בינתיים על מה להסתמך, שכן ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרועדיין אמות מידה קליניות או תסמינים פתולוגיים; היא איננה נחשבת כהפרעהנפשיתואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. כמו כן, אין ממצאיםאפידמיולוגיים שיגדירו את הגלישה הנורמלית באינטרנט ואת הסטייה ממנה באופן שניתןיהיה להסיקמהם ביחס לפתוֹלוגיה. כך, בניגוד להגדרות עממיות ועיתונאיותחוזרות ונשנותשל פניקה מוסרית ביחס ל"התמכרות לאינטרנט", בעיקר של ילדים ובני נוער, אנורואים כי באופן כללי, הממסד הפסיכיאטרי דוחה הגדרות אלו. המאמר דן בהתפתחותושל מיתוס המסייע ליצירת סמן שלילי לסדר החברתי הווירטואליולהתנהגות אינטרנטית"רצויה". מיתוס זה מעניק "לגיטימציה" להתערבות חברתית על מנת למנוע פגיעהאפשרית בתהליכי החִברות (סוציאליזציה) של הצעירים בחברה, אולם יש מקום גם לסברה כי מיתוס זה, המשמש כמסווה של חמלה ודאגה לפרט, מושפע למעשה מאינטרסים כלכליים, חברתייםופוליטיים המבוססים על עצמה וכסף. ההתמכרות של הצעירים נהפכה למטפורה שלמלחמת תרבות בין-דורית. במאבק זה, האינטרנט מתואר כאבן נגף וכתיבת פנדורהוירטואלית, המכילה הרבה מתחלואי החברה. ההתמכרות שוב איננה נתפסת כתדירותהגלישה בלבד, אלא מיוחסת בעיקר לאיכותן של סביבות הגלישה. הבנייתםהחברתית של הסביבות היא תהליך מהיר שחלים בו שינויים בנורמות המקובלות המתייחסות לתפיסת התנהגות הרצויה, ולכן קיימים קשיים אובייקטיביים בקביעת הנורמות והגבולות של ההתמכרות. אין לנו עדיין כל מושג על רמת "הנורמליות" של הגלישה באינטרנט. עם זאת, ניתן להבחין בסביבות וירטואליות בעלות סיכון שאין צורך או הכרח להציגן במונחי התמכרות. הגלישה בסביבות אלה מחייבת סיוע של אדם בוגר בעל יכולת שיפוטית מוסרית בשלה, שכן אצל רבים מבני הנוער יכולת זו עדיין בשלבי התגבשות.

מילות מפתח: אינטרנט, התמכרות, נוער