התמקצעות העובד החינוכי-סוציאלי - מחקר מדיניות (חלק ב')

תאריך: 
12/09/2010
תקציר: 

חלק ב' של המחקר מביא את תוצאות השלב השני של המחקר בדבר התמקצעות העובד החינוכי הסוציאלי

בדו"ח הנוכחי אנו מביאים את קולם של העובדים החינוכיים-הסוציאליים עצמם. לדידנו זוהי נקודת המבט החשובה ביותר במסגרת המאמץ לערוך שינויים במבנה העיסוק הזה. לפיכך, כוונתנו להביא את דבריהם ואת עמדותיהם כפי שעמדנו עליהם במסגרת המחקר, בלא ניסיון לאזן נקודת מבט זו על ידי נקודת מבט אחרת: של ההנהלה, של הארגון, של החניכים או של החוקר. 

 

הקדמה

 בשנת 2000 פרסמה עמותת "אפשר" את תוצאות השלב הראשון של המחקר בדבר התמקצעות העובד החינוכי הסוציאלי שיזמה. הדו"ח הנוכחי מביא את תוצאות השלב השני של מחקר זה.
ואלה מטרות המחקר:
  • לברר מהו המעמד המקצועי של העובד החינוכי-הסוציאלי.
  • זהות את הבעיות המרכזיות המעכבות או המונעות את חיזוק מעמד העובד החינוכי-הסוציאלי.
  • להציע דרכי פעולה אפשריות כדי לקדם את מעמד העובד החינוכי-הסוציאלי: להביא להכרה בחשיבות עבודתו; ולהפוך את המקצוע לאבן שואבת לאנשים בעלי יכולת.
ולמעשה, מטרת העל של המחקר היא לשפר את הטיפול הניתן לחניכיו של העובד החינוכי-סוציאלי.

 השלב הראשון של המחקר נערך בקרב אוכלוסיית הסגל הבכיר (מנהלים, מפקחים) בארגונים ובמוסדות המעסיקים עובדים חינוכיים סוציאליים, ובקרב סטודנטים הלומדים מקצוע זה. תוצאותיו התפרסמו בשנת 2001 (כהן וכהן 2001). בהמשך למחקר ולתוצאותיו החליטה עמותת "אפשר" להרחיב את המחקר ולבדוק את עמדות העובדים עצמם כלפי עיסוקם וכלפי הסיכוי להתמקצעותו.

 כפי שכבר עלה בשלב הראשון של מחקר זה, אחד הקשיים המרכזיים בקביעת סטנדרט מקצועי אחיד לגבי העבודה החינוכית-הסוציאלית, הוא מגוון התפקידים הנכללים בעבודת העובד החינוכי-הסוציאלי. עובדים חינוכיים-סוציאליים עובדים בפנימיות או בקהילה, עם ילדים או עם בני נוער. המשותף לכלל העובדים החינוכיים-הסוציאליים הוא שהמנדט לעבודתם נובע ממדיניות רווחה. הם כולם מטפלים באוכלוסיות הסובלות מקשיים. גם בתחום זה רב הגיוון בהתאם לאופי הבעיה שממנה סובלת האוכלוסייה: קשיים חברתיים או כלכליים של משפחת החניך, קשיי הסתגלות שונים של החניכים עצמם, וכן פגיעות פיסיות או נפשיות.
 
בעלי מקצועות אחרים המטפלים בחניכים אלה אחראיים להיבטים מסוימים ומוגדרים היטב בחיי החניך: הפסיכולוג – לשלומו הנפשי, המורה – להישגיו הקוגניטיביים, העובדת הסוציאלית – למצבו במשפחתו ובקהילה, הרופא האחות לבריאותו הגופנית. העובד החינוכי-הסוציאלי לעומתם, אחראי למכלול ההיבטים של חיי החניך, והוא מתווך בין החניך לבין בעלי המקצוע והמוסדות האחרים המטפלים בו בדומה לאופן שבו עושים זאת הורים. המדריך נוהג כמומחה כללי האחראי לבריאותו ולהתפתחותו התקינה של החניך. ראייה הוליסטית זו היא בלבד שומרת בסופו של דבר על הדימוי של החניך בעיני עצמו כאדם נפרד ושלם.
 
הבעיות המיוחדות של כל חניך, הצורך להתמצא בתחומי ההתמחות של אנשי מקצוע אחרים, והתפקיד של תיווך - כל אלה הופכים את הגדרת המקצוע ואת הכשרתו לקראת עבודה חינוכית-סוציאלית מקצועית למורכבות ולעתים אף רב משמעיות[1].
 
הדאגה לאוכלוסיות הזקוקות לטיפול של העובדים החינוכיים-הסוציאליים ולעתיד העיסוק החשוב הזה, הביאו את עמותת "אפשר" המציבה לעצמה למטרה את קידום מעמדו של המדריך בפרט ושל העובד החינוכי-הסוציאלי בכלל, ליזום מחקר זה, שיבחן את המדיניות לקידום מעמדם.
 
בדו"ח הנוכחי אנו מביאים את קולם של העובדים החינוכיים-הסוציאליים עצמם. לדידנו זוהי נקודת המבט החשובה ביותר במסגרת המאמץ לערוך שינויים במבנה העיסוק הזה. לפיכך, כוונתנו להביא את דבריהם ואת עמדותיהם כפי שעמדנו עליהם במסגרת המחקר, בלא ניסיון לאזן נקודת מבט זו על ידי נקודת מבט אחרת: של ההנהלה, של הארגון, של החניכים או של החוקר. 
 
 [1]דיון מפורט יותר במהות העבודה החינוכית-הסוציאלית מופיע בדו"ח השלב הראשון של המחקר, כהן וכהן 2000.

 למחקר המלא - חלק ב'