"ככה נעשיתי שודד ים....": קבוצה להידוק הקשר בדיאדה אם--ילד על פי עקרונות התרפיה בהבעה ויצירה – יהודית ריבקו ודורון פלדמן

שבר בתא משפחתי, כמו גירושין, משפיע על כל אחד מבני המשפחה באופנים שונים ובעצמות רגשיות שונות. המאמר סוקר ובוחן סדנה תרפויטית קצרת מועד, על פי עקרונותהתרפיה בהבעה ויצירה, שהתקיימה בקרב שבע דיאדות: אמהות חד-הוריות מיד לאחר גירושיהן וילדיהן, גילאי 4--8. הקשיים שהובילו את המשתתפות לקבוצה נבעו בעיקרם משבר פנים-דיאדי שחל כתוצאה מהגירושין. הקשיים התבטאו במיוחד בטשטוש גבולות בין צורכי האמהות לצורכי ילדיהן. הצורך בתמיכה ובהכוונה והרצון להידוק הקשר הדיאדי היוו בסיס לקיום הסדנה. את הסדנה הובילו שני מנחים, כותבי המאמר, בסיוע חמש מתנדבות מטעם ויצ"ו.

התהליך בסדנה ממחיש את הקשר הדיאדי המתחזק, והוא יוצג על פי ציר התפתחות הסיפור "ככה נעשיתי שודד ים" (לונג ושנון, 2003). כמו בסיפור – תחילה הספינה שטה בים סוער ולבסוף מוצאת חוף מבטחים להטמין שם את תיבת האוצר – כך גם בסדנה: בתחילתה בהלה גדולה מפני טביעה, בהמשך תקיעות ללא יכולת תזוזה, ולבסוף תנועה והגעה לחוף מבטחים יציב ואיתן. התקיעות בתהליך השתקפה בהתנגדות האמהות לשינוי בתפיסת תפקידן ההורי. המאמר מציג מודל התערבותי בן שלושה צירים המקיימים ביניהם קשרי גומלין ואשר היוו מוטיב מרכזי שנשזר כחוט השני במהלך כל הסדנה: הציר המטפורי-יצירתי; הציר הקונקרטי -- הפעילות בסדנה וציר ההמשגה -- החזקה, הכלה והזנה. אלה היוו תנאי הכרחי להיחלצות מהתקיעות ביחסי אם--ילד שאפיינה את הקבוצה.
מילות מפתח: אמהות גרושות, ביבליותרפיה, דיאדה, החזקה, הכלה, טיפול קבוצתי, המנחים כזוג הורים, תרפיה בהבעה ויצירה