עבודה חינוכית סוציאלית

 
מהי עבודה חינוכית סוציאלית?

עבודה חינוכית-סוציאלית עוסקת בטיפול באוכלוסיות ילדים ונוער בעלות קשיי הסתגלות ועם צרכים מיוחדים, הן בפנימיות ובמסגרות חוץ-ביתיות והן במסגרות קהילתיות פתוחות, ובשיקומם. העובדים החינוכיים-סוציאליים משלבים בעבודתם החינוכית והשיקומית שיטות ויסודות מתחומי החינוך, הטיפול, החברה והעבודה הסוציאלית. 

הגדרות לעבודה חינוכית סוציאלית

השיטה, התהליך או היישום של השימוש בכלים ובמודלים חינוכיים המשלבים עקרונות מהטיפול החברתי על מנת לסייע לפרט או לקבוצה בסיכון, כדי שייטיבו ללמוד, להתנהג, להשתלב ולפעול בהצלחה בחברה.

מי הם העוסקים בעבודה חינוכית סוציאלית?

  • עובדים חינוכיים-חברתיים: בבתי-הספר, בפנימיות ובמסגרות חוץ-ביתיות אחרות, במינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער, ביחידות לקידום נוער, ובשירות לנוער וצעירים ברשויות המקומיות.
  • רכזי חינוך, מדריכים, עובדי ילדים ונוער, אִמהות בית, מחנכים ומטפלות, הפועלים בפנימיות חינוכיות, טיפוליות ושיקומיות.
  • מדריכים בקהילה: במועדוניות טיפוליות, בבתי נוער, במתנ"סים, וכן עובדים סמך- מקצועיים.

היסטוריה של העבודה החינוכית סוציאלית בישראל

 העדויות הראשונות לשימוש בעקרונות וליישומם בעבודה חינוכית סוציאלית או פדגוגית הן בנות אלפי שנים. שורשיה נטועים עמוק בחיים, בחשיבה ובתרבות היהודית, אשר הדגישו תמיד את הלמידה והעזרה לילד, לנער, לזקן ולנצרך. ערכים אלה הם נכסי צאן ברזל של העם היהודי ובאים לביטוי בתנ"ך, בכתביהם של חכמי ישראל, בספרות היהודית ואף בימינו, כאומה של מתנדבים וכחברת רווחה. עבודה חינוכית סוציאלית משקפות ערכים אלו של נתינת צדקה לעניים והגשת עזרה לחלש ולחסר היכולת, הנחשבים למצווה משמעותית לפי ערכי היהדות.

  
מבחינה היסטורית, העבודה החינוכית-סוציאלית בארץ ישראל בתקופה המודרנית החלה בטיפול ביתומים וילדים עם צרכים ייחודיים, תוך שימוש בגישות ועקרונות מתחום זה. ניתן לייחס את ראשיתה של עבודה זו לפתיחתם של בית היתומים הידוע דיסקין (1880) ובית-הספר העברי לילדים עיוורים (1910) בירושלים, ולפתיחתו של בית-הספר הראשון לחינוך מיוחד, נצח ישראל, בתל-אביב (1929).
 
בשנת 1919, בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל ו"תקופת הזרמים", הפעילו קבוצות שונות ומגזרים חינוכיים-אידיאולוגיים את מערכות החינוך שלהם באופן עצמאי. מגזרים אידיאולוגיים אלה הפעילו גם תכניות חינוכיות להתערבות עם אוכלוסיות בסיכון אשר שילבו גישות מתחום החינוך והטיפול לילדים ובני נוער, כלומר – עבודה חינוכית סוציאלית.
 
עלייתם המסיבית של ילדים ובני נוער לארץ ישראל הביאה גם להקמת תנועת הצלה יוצאת דופן שנוסדה בברלין בשנת 1933 על-ידי רחה פראייר. תנועת עליית הנוער למודת הניסיון פתחה שער לעבודה חינוכית סוציאלית במיטבה ומשמשת עד היום כמסגרת הלאומית המטפלת בילדי עולים ובילדים ובני נוער בסיכון במסגרות חוץ-ביתיות. חלק מהניסיון והגישות המיוחדות בטיפול בילדים ונוער סיכון בישראל היום, שורשיהם במאה ה-19 באירופה. רבים מהעולים לארץ ישראל היו ילדים יתומים או שעלו ללא הוריהם. חלק מהעולים ממדינות המערב היו אנשי מקצוע ומחנכים שהביאו עמם גישות חינוכיות וטיפוליות חדשות מארצות מוצאם וניסו להטמיען במולדתם החדשה בטיפול בילדים ובני נוער בסיכון וכן בבעלי צרכים ייחודיים.
 
בישראל מצוי אחד הריכוזים הגבוהים בעולם של פנימיות ומוסדות חינוך וטיפול חוץ ביתיים. ביניהם כפרי נוער, בתי ספר חקלאיים, מסגרות שבהן ילדי חוץ ובני נוער מתחנכים בפנימייה, ישיבות ופנימיות משולבות. בתקופות העליות הגדולות שלפני קום המדינה היו רבים ממוסדות, פנימיות וכפרי נוער נפוצים מאוד, כאשר המדינה קלטה ילדים עולים רבים שלעיתים הגיעו ארצה ללא הוריהם.  בנוסף, קיימות פנימיות של רשות חסות הנוער לנוער עובר חוק ושל השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה.
 
חינוך בלתי פורמלי ותכניות התערבות אחרי יום הלימודים, הן במסגרת משרד החינוך והן במסגרת מועדוניות המופעלות על ידי השירותים החברתיים, היו ונותרו חלק חשוב של העבודה החינוכית סוציאלית. קיימת תכנית כלל ארצית של משרד החינוך, ולמרות זאת, בתי-ספר ציבוריים בקהילה, בערים וביישובים בפריפריה שונים זה מזה באיכות המורים ובאיכות התכניות החינוכיות וההתערבויות החינוכיות טיפוליות שניתנות לילדים ולאוכלוסיית התלמידים.

 אתגרים בעבודה חינוכית סוציאלית

 מצד אחד, עבודה חינוכית-סוציאלית בישראל עם ילדים ונוער בסיכון מספקת עניין, קשיים ואתגרים רבים ומספר רב של אנשי מקצוע רב-תחומיים עוסקים בתחום במסגרות שונות. מצד שני, אנו יכולים להיות גאים בקיומן של תכניות, מיזמים ומסגרות חינוכיות-טיפוליות מוצלחות המנוהלות על-ידי המדינה, ארגונים וולנטריים ועמותות בקהילה כדי להתמודד עם קשייהם של ילדים ונוער בסיכון.

מסגרות שונות, כגון כפרי ילדים ונוער, משמשות כמודל חינוכי-טיפולי מוצלח עבור מדינות רבות. רבות מהתכניות החינוכיות-טיפוליות בישראל מבוססות על גישות, עקרונות ותיאוריות מתחומי העבודה הסוציאלית, החינוך והאידיאולוגיה החינוכית והלאומית. למרות הכול, עדיין לא הגענו לשלב שבו רמת וטיב ההכשרה של העובדים החינוכיים-סוציאליים וההכרה המקצועית בהם ובמעמדם על ידי המדינה זוכים לתשומת הלב הראויה כמו בגרמניה או במדינות אחרות באירופה.  

פעילותה של עמותת אפשר בתחום העבודה החינוכית סוציאלית משמשת כמודל לארגון המגזר השלישי כגורם פעיל, מלכד, יוזם ומוביל בתחום. אולם עדיין יש כר נרחב לפעילות שתענה על הצורך באיגום משאבים והתייעלות ארגונית; בהתמודדות בחברה רב-תרבותית; קביעת מדיניות חקיקה לגבי הקצאת משאבים לשירותים לילדים, נוער ומבוגרים בסיכון, ודגש על מתן הזדמנויות חינוכיות נרחבות לאוכלוסיות אלה. הכשרתם וקידומם של עובדים חינוכיים-סוציאליים הם מרכיבים חשובים ביותר בעבודה החינוכית-סוציאלית.