עמדות מתבגרים כלפי רצח נשים על רקע טיעון חילול כבוד המשפחה - סועאד אבורוכון

במחקר זה נבדקו ממדים שונים של מבט מוסרי על תופעה של אלימות נגד נשים המואשמות בחילול כבוד המשפחה, בקרב מתבגרים ומתבגרות דרוזים. הנבדקים התבקשו להביע עמדה מוסרית כלפי שני מצבים שבהם מופעלת אלימות נגד נשים: מצב היפותטי ומצב קונקרטי. במצב ההיפותטי, הנבדק נדרש לנקוט עמדה כלפי שתי תמונות שבהן מופעלת אלימות נגד נשים, ובמצב הקונקרטי היה על הנבדק לנקוט עמדה כלפי נשים דרוזיות המואשמות בחילול כבוד המשפחה ברמות שונות ובקשרי קרבה שונים של הנאשמות לנבדק. במחקר השתתפו 246 מתבגרים (92 בנים, 154 בנות) בני 15--18.

עמדת הנבדקים במצב ההיפותטי הראתה כי מתבגרים משתמשים בנרטיב של צדק, ואילו המתבגרות בשני נרטיבים -- צדק ודאגה. לעומת זאת, עמדת הנבדקים במצבים הקונקרטיים, הראתה כי קיים קשר בין הגדרת ה"עצמי" של הנבדק לבין העמדה המוסרית שבה הוא בוחר. מתבגרים אשר הגדירו את עצמם כנפרדים, השתמשו יותר בנרטיב של צדק, ואף תמכו ברצח יותר מאשר הבנות. כמו כן, ככל שהמתבגרים היו קרובים יותר לקרבן הרצח, התמיכה שלהם ברצח גברה.
 
מן המחקר עולה כי המורשת התרבותית נמצאה בעלת עצמה בקביעת עמדתם המוסרית של המתבגרים בקהילה הדרוזית. נראה כי יש לדון מחדש בשיח הקהילתי אשר מעצב את הנורמות החברתיות של המתבגרים. כמו כן, יש לקיים דיון מחודש על אודות תרומתן של התאוריות הפסיכולוגיות להתפתחות המוסר, ועל תרומת התאוריות הפסיכולוגיות של ההבדלים בין המינים לעיצוב השיפוט המוסרי של המתבגרים, לעומת המרכזיות של המורשת התרבותית. 
 
מילות מפתח: אוריינטציה מוסרית, אוריינטציה מוסרית של צדק, אוריינטציה מוסרית של דאגה, "עצמי" קשור, "עצמי" נפרד, המורשת התרבותית, כבוד המשפחה