תב"ת - תנופה בתעסוקה לצעירים

 
כדי להתמודד עם תופעת העוני, ולאור הקשר שבין תעסוקה לבין עוני, הקים ג'וינט ישראל בשותפות ממשלת ישראל את
תב"ת - תנופה בתעסוקה: תכנית ארצית כדי לשלב אוכלוסיות ייחודיות במעגל התעסוקה.
 
במסגרת תכנית זו מפעילה עמותת אפשר פרויקט מרכזי: שיקום תעסוקתי לצעירים חסרי מסגרת.
 
מטרות תבת
  • השמה בעבודה והבטחות התפתחות ומוביליות בשכר של אוכלוסיות היעד של תב"ת ("אוכלוסיות מוחלשות")
  • הגדלת שיעור ההשתתפות של גברים ונשים בשוק העבודה
  • שינוי עמדות של אוכלוסיות היעד של תב"ת ביחסן לעבודה
  • מוביליות חברתית: שיפור איכות התעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות; שדרוג ביכולת התפקוד וההכנסה
  • הבטחת יציבות תעסוקתית בת-קיימא לאוכלוסיות היעד של תב"ת
אוכלוסיות היעד העיקריות
  • צעירים חסרי עורף משפחתי: מתוך ניתוח אוכלוסיות שאינן משתתפות בכוח העבודה בולט מספרם הגדול של אנשים צעירים (גילאי 34-22 ) שאינם פעילים בו – 220 אלף. יש לזכור כי מספר זה איננו כולל סטודנטים ואנשים אשר משרתים בצבא. בסה"כ צעירים מהווים כ-30% מאלה שאינם משתתפים בכוח העבודה. כשלושה רבעים מהצעירים שאינם פעילים בכוח העבודה הם נשים. נראה כי יש מקום להתמקד באוכלוסיה זו, עקב הפוטנציאל הגדול הטמון בה מבחינת היכולת להשתלב בשוק העבודה.
  • עולים: הקושי להשתלב בתעסוקה אופייני בעיקר לעולים שהגיעו לארץ בגיל מבוגר ולעולים מקווקז ומאתיופיה, על כן עיקר המאמץ יהיה מכוון כלפי עולים מאזורים אלו. בנוגע לעולים מברית-המועצות, הקושי העיקרי שלהם הוא ממין אחר, של תעסוקה שלא לפי הכישורים, ואי- מיצוי הפוטנציאל האנושי.
  • מיעוטים: האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה 18% מהאוכלוסייה בגיל העבודה. בין השנים 2003-1995 שיעור התעסוקה של גברים ערבים ירד באופן ניכר מ-72% מועסקים ל-62%. בקרב בעלי השכלה נמוכה הירידה דרמטית במיוחד: מ-69% ל-49%. שיעור הנשים המועסקות עמד על 19% (בקרב נשים בעלות השכלה נמוכה – 10% בלבד). כמו כן, מיעוט הזדמנויות תעסוקתיות באוכלוסייה זו מביא לידי ריבוי המועסקות במשרה חלקית, משום שלא הצליחו למצוא משרה מלאה (כשני שלישים מנשים ערביות המועסקות במשרה חלקית דיווחו כך לעומת כשליש מאוכלוסיית הנשים היהודיות).
  • חרדים: אוכלוסיית החרדים שאינם נמנים עם כוח העבודה מונה כ-41,000 גברים ומספר לא ידוע של נשים. רוב הגברים הנ"ל (כ-70%) צעירים עד גיל 34, כ-85% מהם נשואים. 40% גרים באזור ירושלים ו-40% באזור המרכז. בשנים האחרונות מתפתחים מגוון מסלולים ללימוד מקצועות במסגרות המותאמות לחרדים, בין אם במסגרת קורסי הכשרה מקצועית ובין אם במסגרת אקדמית.
  • נכים: לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי (משנת 2004) מספר האנשים המקבלים קצבת נכות כללית היה כ-165 אלף איש. רמת ההשכלה של מקבלי הקצבאות נמוכה באופן ניכר לעומת רמת ההשכלה של כלל האוכלוסייה, בייחוד בקרב הנכים הצעירים. למרות מיעוט ההשכלה, לשלושה רבעים ממקבלי הקצבאות יש ניסיון תעסוקתי, והם נפלטו משוק העבודה - לפחות קצתם - בגלל נכותם.
דרכי פעולה ודגשים עיקריים
  • פיתוח תכניות עבור אוכלוסיות היעד - כדי להתמודד עם החסמים והכשלים המונעים אותם מלהשתלב בעולם העבודה.
  • התמקדות באוכלוסיות אשר אינן מקבלות כיום מענה על ידי שירותים אחרים.
  • שילוב איכותי וארוך טווח – התכניות ייבנו כך שנוסף על ההשמה בעבודה, יהיו גורמים שיעקבו וילוו את המשתתפים, כדי להבטיח להם תעסוקה ארוכת טווח, התמדה בעבודה וקידום. 
  • מעורבות קהילתית –  לא רק על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה, אלא על מנת לשנות את תפישת העולם בנושא התעסוקה ברמה המקומית. בכלל.
  • עבודה ממוקדת תוצאות – כל תכנית תגובֶּה בבסיס נתונים מפורט שיאפשר מעקב מדויק אחר התוצאות וניתוחם.
  • הפצה והטמעה – כל תכנית מוצלחת תשמש בסיס לתכנית המשכית מטעם הממשלה, המגזר ההתנדבותי, המגזר העסקי, רשויות מקומיות, ואחרים.