תגובות לחץ ומשאבי התמודדות בקרב מתבגרים יהודים ובדווים בעת ירי טילים ובעת רגיעה – ארנה בראון-לבינסון ושפרה שגיא

המחקר בחן תגובות לחץ בקרב מתבגרים יהודים ובדווים במצב לחץ אקוטי, תחת מתקפת טילים בעת מבצע "עופרת יצוקה" (ינואר 2009). חצי שנה לאחר מכן, בחלוף מצב זה, תגובות הלחץ נבדקו שנית. מטרתו של המחקר הייתה לבחון הבדלים בין שני המצבים, הן בתגובות ללחץ בשניהם והן בדפוסי המשאבים למיתון התגובות. תחושות קוהרנטיות ותקווה (קולקטיבית ואישית) נבחנו כמשתנים ממתנים לתגובות הלחץ. 85 מתבגרים יהודים מבאר שבע ו-81 מתבגרים מרהט השתתפו במדגם במהלך מבצע "עופרת יצוקה". בשלב השני של המחקר השתתפו 77 בני נוער יהודים מבאר שבע ו-77 בני נוער בדווים מרהט. למתבגרים הועברו שאלונים שכללו נתונים דמוגרפיים (מגדר, גיל, השכלת ותעסוקת ההורים) ושאלונים שבדקו תגובות לחץ ומשאבי התמודדות. נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בשני המצבים.

רמת המצוקה הפסיכולוגית נמצאה גבוהה יותר באופן מובהק בקרב הבדווים. תחושת התקווה הקולקטיבית הייתה אף היא גבוהה יותר בקרב הבדווים, בעוד תחושת קוהרנטיות בקרבם הייתה נמוכה יחסית לרמה בקרב הצעירים היהודים. משאבי ההתמודדות שתרמו להתמודדות מוצלחת ובריאות נפשית גם הם היו שונים. בעוד תחושת קוהרנטיות הייתה משמעותית בקרב בני הנוער היהודי, התקווה תרמה להתמודדות מוצלחת בקרב המתבגרים הבדווים. חצי שנה לאחר המבצע חלה עלייה ברמת המצוקה הפסיכולוגית בקרב הבדווים ועלייה ברמת הכעס בקרב היהודים. הממצאים נדונים במאמר תוך התייחסות להבדלים בתנאי החיים ובתרבות של שתי הקבוצות הנחקרות ולהבדלים בין שני המצבים שבהם נערך המחקר, ומתוך ניסיון לגזירת השלכות מחקריות ומעשיות אפשריות.
 
מילות מפתח: תגובות רגשיות, משאבי התמודדות, אלימות פוליטית