תסמינים רגשיים והתנהגותיים ודפוסי התמודדות בקרב בני נוער ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה – ארנה בראון-לבינסון

רוב המחקרים בקרב מתבגרים תחת איום של טרור מתמשך התמקדו במתבגרים החיים בערים ובאזורים בעלי סיכון גבוה. מטרתו של מחקר זה היא לחקור מתבגרים ממגוון אזורים בישראל (ערים ויישובי ספר) בעלי חשיפה שונה לפיגועי טרור. המחקר בדק מגוון רחב של בעיות רגשיות והתנהגותיות של מתבגרים החיים בצל איומי הטרור.

שאלונים הועברו בספטמבר 2003, לאחר שלוש שנים של גלי טרור, ל-913 מתבגרים גילאי 12--18 מאזורים שונים בישראל. השאלונים כללו שאלון דמוגרפי -- גיל, מגדר, מקום מגורים ותעסוקת הורים, שאלון תסמינים פוסט-טראומטיים, שאלון אכנבך, שאלון תסמינים רגשיים, שאלון חשיפה לטרור (שנכתב לצורך מחקר זה) ושאלון התמודדות.
 
תוצאות המחקר מראות, שכ-70% דיווחו שלא חוו תסמינים טראומטיים או שחוו תסמינים טראומטיים מעטים, וכ-20% דיווחו על בעיות רגשיות או התנהגותיות ברמה גבולית או קלינית. חומרת הבעיות והתסמינים הייתה שונה מאזור לאזור. ניתוח על פי רמת חשיפה לטרור הראה שלא בהכרח אלו שנחשפו לפיגועי טרור רבים יותר דיווחו גם על תסמינים טראומטיים ובעיות רגשיות והתנהגותיות רבים יותר. כמו כן, אסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש נקשרו בקשר ישיר לדיווח של קשיים רגשיים והתנהגותיים רבים יותר.
 
בעתיד יש להרחיב ולחקור את הסיבות השונות לבעיות רגשיות והתנהגותיות בקרב בני נוער החשופים לטרור מתמשך. כמו כן יש להצביע על השוני בין חשיפה מתמשכת לטרור לבין פיגוע טרור חד-פעמי.
 
מילות מפתח: מתבגרים, אלימות פוליטית, בריאות נפשית, דפוסי התמודדות