תרומת תחושת הקוהרנטיות של ההורים והשלמתם עם מחלתו הכרונית של המתבגר החולה בסוכרת נעורים לבריאותו הפיזית והנפשית – אלון גולדברג והדס ויסמן


המחקר מתמקד במתבגרים החולים במחלה כרונית -- סוכרת נעורים -- ובהוריהם. מטרתו המרכזית היא לבחון מאפיינים הוריים, אשר בתוך הקשר הורה--מתבגר, מסייעים למתבגר החולה במחלה כרונית להשיג, למרות המחלה, בריאות פיזית ונפשית. המתבגרים שהשתתפו במחקר והוריהם מילאו שאלוני מחקר לדיווח עצמי על תחושת הקוהרנטיות (Antonovsky, 1987), וכן שאלוני מחקר שבדקו את בריאותם הפיזית של המתבגרים החולים בסוכרת נעורים ואת איכות הטיפול העצמי שלהם במחלה ובבעיות מופנמות ומוחצנות. לבסוף נתבקשו ההורים והמרפאה המטפלת לספק את ערך האיזון המטבולי האחרון, HbA1c. ההורים רואיינו בנפרד בראיון ה-RDI (Pianta & Marvin, 1992a), שעסק בהשלמתם עם אבחנת המחלה אצל ילדם.
 
הממצאים העלו קשרים חיוביים מובהקים בין תחושת הקוהרנטיות של אימהות ושל אבות לבין בריאותם הפיזית הכללית ובעיותיהם המופנמות של המתבגרים. באשר להשלמה עם מחלת הילד, מתבגרים לאבות שהשלימו עם מחלתם מטפלים טוב במחלתם ממתבגרים שאבותיהם לא השלימו עם מחלתם, ומתבגרים לאימהות שהשלימו עם מחלתם מראים בעיות מופנמות ומוחצנות מעטות יותר ממתבגרים שאימותיהם לא השלימו עם מחלתם. הממצאים וההשלכות התאורטיות והטיפוליות של המחקר הנוכחי יידונו בגוף העבודה.
 
מילות מפתח: סלוטוגניות, הורות, מתבגרים, מחלה כרונית, תחושת קוהרנטיות, השלמה עם מחלה
.